1, ש"ז, —  כעין כסות או תכשיט יכסה את החזה, Brustschild; pectoral:  ואלה הבגדים אשר יעשה חֹשֶׁן2 ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ (שמות כח ד).  ועשית חֹשֶׁן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן וכו' רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו ומלאת בו מלאת אבן וכו' ועשית על הַחֹשֶׁן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור ועשית על הַחֹשֶׁן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות הַחֹשֶׁן ונתתה את שתי  עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות הַחֹשֶׁן ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות הַחֹשֶׁן על שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד וירכסו את הַחֹשֶׁן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח הַחֹשֶׁן מעל האפוד (שם יה-כח). —  והשתמשו המשוררים במלה זו במליצתם:  אמריו ספירים, ואותתיו שרים, ומלואת טורים, בחשן סדורים (ר"ש הנגיד, באשמורת).  והסהר לבוש חשן ירקרק שאלו מהדר שמש ואוריו (רשב"ג כשורש עץ).  אסירי הזמן טבעו בתוך בוץ ורגלי הטבעו תוך מצולה, אני אדן והצרות קרשים אני אפוד וְחָשְׁנִי כוס רעולה (עמנ', מחבר' א).