*, ש"ז, מ"ר חֲתוּלים, חֲתוּלוֹת, —  חיה ביתית צדה העכברים, Katze; chat; cat:  חתול מותר להורגו ואסור לקיימו (ב"ק פ:).  שאלו תלמידיו את ר"א מפני מה הכלב מכיר את קונו וחתול אינו מכיר את קונו אמר להם ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח האוכל עכבר עצמו עאכ"ו (הור' יג.).  חתול (עִבּוּרוֹ) לחמשים ושנים יום (בכור' ח.).  מעשה באחד שהניח בית של תרנגולין ובא ומצא חתולות מקורעין לפניו (ירוש' פאה ג יז ד).  כי יש דברים הרבה מרבים הבל כגון מגדלי קופות וחתולות וחולדות הסנאין (מד"ר קהל', כי יש).  בתחלה חתול ועכבר חברים היו פעם אחת הלך העכבר והלשין לחתול להקב"ה אמר לו רבש"ע אני וחתול השתתפנו ואין לנו מה לאכול אמר לו אתה הלשנת את חברך כדי שתאכלנו עתה הוא יאכל אותך ואתה תהיה לו מזונות (א"ב של ב"ס).  — ואמר המשורר:  הלִבְנֵי פראים תדמו לבאים ואם לחתולים תדמו שחלים (רס"ע אבן דנאן, מלאכ' השיר).  — וקצת משלים:  חתול יודע זקן מי לוחך (משלי שועלים, עורב וכבשה).  לא ראיתי חתול ישן שבא אל פיהו עכבר (ראב"ע\ קום עצל).  כמאמר משל הקדמוני איך יהיה העכבר פקדון ביד החתול (ר"י אברבנאל, ש"א כט).  החתול בראותו הבשר גבוה מאד עד שלא יוכל להגיעו יאמר מסריח הוא (מ' אלדבי, ש"א ח).  שאמרו המושלים כי החתול כשהזקין נעשה נזיר (חמדה"י ג קיב.).  — °גנבת חתול:  כי תמצא בו מרמת שועלים, וגנבות חתולים, ועזות כלב, ונכל דוב אורב, וטמאת עורב (ר"י חריזי, תחכמוני מו).  — עזב העכבר זנבו בפי החתול:  ואם נחבא ונסתר מלפני שמו הרע בפי עטי עזבו, כמו עכבר אשר נכנס בתוך חור ועזב חוץ בפי חתול זנבו (שם ג).  — °אכל מוח חתול, נשתטה:  השיב המלך (לטומאש) אילו היה האומר איש אחר הייתי חושב כי מוח חתול אכל (שבט יהוד' ז).  — °חתול הבר:  וכלי ההולדה של חתול הבר שהוא דומה לכל תמונתו לחתולים הביתיים (שלטי הגבור' ג).  —°חתול הים:  חתולי הים המה שוכנים רק באמריקה הדרומית והולכים ושטים במים לצוד דגים וכו' ונמצא ג"כ במדינות אזיא ואפריקה מין אוחים הנקרא בלשונם מאקי הדומים מאד לחתול הים אך שאין להם צפרנים  (ראש' למוד' א ו).