ב. חִתּוּי

°, ש"ז, —  שה"פ מן  א. חָתָה: שהרי צימוקה רע לה (להקדרה) ואין שם חתוי (והזהיר שמות טז:).  הנה חיתוי הלזה (של החותה גחלים בבגדיו) הנה הוא בין בגד לעור הבשר (ר"מ אלשיך, משלי ו כו).

ערכים קשורים