חִתּוּם
*, ש"ז, מ"ר חִתּוּמִים, — שה"פ מן חִתֵּם: ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין (ב"ב י ח). ושאין עליו עדים ויוצאת מתחת ידי שליש אחר חיתום שטרות כשר (תוספתא ב"מ א יג). אמר רב קודם חיתום שטרות גובה (הערב) מנכסים משועבדים לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין (ב"ב קעו.). — ובמשמ' חָתוּם ב', סוף וסיום: כל הברכות אחר חיתומיהן אין אומרים ברכ' פסוק וכו' מהו אחר חיתומיהן שאם היה עומד בשחרית ושכח והזכיר את של ערבית וחזר וחתם בשל שחרית יצא (ירוש' ברכ' א ג ד). שמכת בכורות שהיתה עתידה היא המכה היותר עקרית שבמכות ולפיכך התרה בהם ראשונה והיא תחלת המחשבה וסוף המעשה וכמו שאמרו הכל הולך אחר החיתום ולכן נעשתה ביד השם (צרור המור, בוא).