*, ש"ז, — שה"פ מן חִתֵּך: שלא היה חסר אלא חיתוך הראש (ירוש' ברכ' ט יג:). קריעה בבגדים וחיתוך בעורות קריעה בבגדים באמצע וחיתוך בעורות מן הצד (שם שבת ז י ג). אבל כשנותן סימן בחיתוכה הוי סימן (וןח"מ אבדה רסו טו). — ואמר הפיטן: על זאת בשק עוברים עברים אבל בוטחים כי ישמחו אחרי חתוך בתריך (ר"א קליר, קינ', ציון ידידות). — וחִתּוּךְ ידים וכדומה, צורת הידים: ופיו מתוח כחוט השערה וגויתו כעדשה וכו' וחתוך ידים ורגלים אין לו (נדה כה.). כגולם שאין לו חיתוך אברים (רש"י שבת טז:). — °חִתּוּךְ בגדים, הגזרה והחתוּך שעושה החַיָּט לפי הצורה הדרושה: החיתוך של כל מיני בגדים שבעולם (פנק' קרקא, שנת תי"א). וזהו מלבוש העשוי כגולם בלי צורת חיתוך אברים (מהרי"ל, הלכ' שמח'). — °וחִתּוּךְ הלשון, חִתּוּךְ הקול, חִתּוּךְ אותיות, הוצאת הקולות המתחלפות בכלי הדבור: לא דבר עמהם שום אדם בקושי וחתוך לשון1 מטוב ועד רע ובזה הלשון לקחו האומר לדבור חיתוך לשון לא יחרץ כלב לשונו לא ינענע לשונו בחתוך קול כי אין לכלב חתוך דבור (ספר הגלוי לרי"ק ט). כי הוא שם פי כחרב חדה לדבר העתידות בחתוך לשון בלא מורא (רד"ק ישע' מט ב). שהמתים מספרים בקבריהם זה לזה אף כי אין הסיפור בשפה וחיתוך לשון (הריקנטי, וישב). ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה ולמדנו ב' מסכתות זיכנו בוראנו ונשמע את הקול מדבר בפי החסיד גר"ו קול גדול בחתוך האותיות וכל השכנים שומעים את הקול ולא היו מבינים (הקד' של' אלקויץ למגיד מישר' של ר"י קארו). שאין לנו אות מיוחדת לחתוך הצֵי שלהם (של הרומים) על כן שמו תמורתה הקוף (ר"ד מהתפוחים, צמח דוד, ערך קסר). — °ובמחלות, כאב חד באברים: והחתוך יקרה למי שישתלשל מהרחיצה ובמי שיתקבץ בגופו מהזוהמה (קבוצי גלינוס, בסבות החליים). — °ובחכמת השעור, חִתּוּךְ שני גופים, הקו שהם נוגעים זה בזה: חתוך משותף (בספ' החשבון של ר"ש מוטוט).
1 לא נמצאו בין הפתקאות שלי מקורות יותר קדומים לשמוש זה.