חֶתֶךְ

* 1 , חֲתָךְ2, ש"ז, —  א) מקום שחתכו שם:  קשרי עני וכו' הרי אלו אינן חוצצין ר' יהודה אומר צריך להטביל את כולו מפני החתך (תוספתא מקוא' ז ג).  לא נצרכה אלא למקום חתך (ערוב' יח.).  נוטלין את היבש מן האילן וסכין שמן את החתך כדי שלא יכהו שרב (ר"נ גאון, סוף תשו' גא' ריט"ע). —  ב) °כמו חתיכה, חלק מתוך דבר:  בין הגזרים האלה בין שני החתכים (השרש' לריב"ג, גזר).



1 כך בוקשד' וכך בצ"ד.  דוד מהתפוחים: והשם חֶתֶךְ, וכך הספרדים. 

2 לוי ויסטרוב, וכך אשכנזים.

חיפוש במילון: