, פ"ע, עת' יָטֹחַ, —  טַחָה עינו, היתה עינו מכֻסה בדבר, היה דבר דבוק עליה ולא יכול לראות, verklebts; être couvert; be covered:  לא ידעו ולא יבינו כי טַח מראות עיניהם מהשכיל לבתם (ישע' מד יח).  —  ובל"נ, °טַחָה העין מראות:  הגבירה מדת התאוה על שאר מדותיו עד שגברה על השכל שנוצר עליו האדם וטחה מראות עינו ואבדו סימני חמודותיו (חו"ה, עבוד' ה' ב).  —  ב) *טַח1  דבר בדבר, נגע בו בכח, הקיש בו, anstossen; heurter; knock against:  קורעו (את הכחל) שתי וערב וטחו בכותל (חול' קט:).  היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי וכו' יטוח ראשי אצבעותיו בכותל ויהא מיצן (ירוש' הור' ב מו ד).  —  ופָעוּל *טוּחַ, טוּחָה בדבר, נוגעת בו: האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע אבל לא האיש וכו' תרגמה ר"נ בר יצחק כגון שהיו פניה טוחות בקרקע (ברכ' כד.).  ואסור לקרות קריאת שמע והוא מוטל ופניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעלה (רמב"ם ק"ש ב ב).  ואסור למברך לברך כשהוא ערום עד שיכסה ערותו במד"א באיש אבל באשה יושבת ופניה טוחות בקרקע ומברכת (הוא, ברכ' א ט).

— הִפע', *הִטִּיחַ, —  הִטִּיחַ בסלע וכדומה, כמו קל:  היה חורש והטיח בסלע או בגדר (אהל' יז ב).  אם הטיח צלוחיתו באבן חייב (ב"ק כח:).  —  והטיח ראשו בדבר:  אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחים עליו (ברכ' לד ב).  התחיל מטיח ראשו לכותל אמר כל מה שעמלתי שבע שנים בא זה והושיטו לי בקנה אחד (מד"ר בראש' כ).  אפשר שהיה צדקיה רואה אחרים שהיו מנקרין את עיניו ולא היה לו דעת להטיח את ראשו בכותל עד שיצאת נשמתו (שם איכ', על אלה).  — ובהשאלה, הִטִּיחַ את האשה2, בְּאִשָׁה, בעלה:  נתכוון להטיח בכותל והטיח ביבמתו וכו' (נתכוון) להטיח בבהמה והטיח ביבמה וכו' (יבמ' נד.).  מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאינה והביאוהו לב"ד והלקוהו (סנה' מו.).  — והִטִּיחַ דברים כלפי פלוני, דבר עליו דברים קשים:  אליהו הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר ואתה הסבות את לבם אחורנית (ברכ' לא:).  חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנאמר ותתפלל על יי' מלמד שהטיחה דברים כלפי מעלה (שם).  משה הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר ויתפלל משה אל יי' אל תקרי אל יי' אלא על יי' (שם לב.).  אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה (תענ' כה.).  הודיעו הקב"ה (למשה) כך וכך עתיד פרעה לעשות בזמן שתלך בשליחותי כדי שלא יטיח דברים כלפי מעלה ואעפ"כ הטיח דברים כלפי מעלה (מד"ר שמות ג).  התחילה (הגר) מטחת דברים כלפי מעלה אמרה רבון העולם אתמול אמרת לי הרבה ארבה את זרעך והיום הוא מת (שם).  מי שדורש המקרא הזה עושה לדניאל מטיח דברים כלפי מעלה שאמר לנבוכדנצר מרי חלמא לשנאך אין שונאו בעולם יותר מן הקב"ה שהחריב את ביתו והגלה את בניו (שם ל).  ואלו יפורש הדבר בספר יביא רבים לדבר בו ויטיחו דברים  כלפי מעלה (מלמד התלמיד', וארא).  שהיו מטיחין בדברי תפלות וגנות דברים כלפי מעלה (מעין גנים לאיוב א ז).  — והטיח עלי:  מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל מה עשה יונתן בן עוזיאל מכר שליש והקדיש שליש והחזיר לבניו שליש בא עליו שמאי במקלו ותרמילו אמר לו שמאי אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי ומה שהקדשתי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי אמר (שמאי) הטיח עלי בן עוזיאל הטיח עלי בן עוזיאל (ב"ב קלד.).  — והטיח עם פלוני, במשמ' התקוטט עם פלוני:  אמרו לו (רֵעיו של איוב) יכול אתה להטיח עם מיכאל (תנחומא בראש' יג).  — והטיח קול:  הטיח בגרונו קול כדי שישמע רב ספרא ויצא (רגמ"ה תמיד כז:).