, ש"ז, —  אבן הריחים:  בחורים טְחוֹן נשאו ונערים בעץ כשלו (איכ' ה יג). — וכמו טַחֲנָה:  שהיתה שם מרחץ או חנות או ריחיים ובא חברו ועשה מרחץ אחרת כנגדו או טחון אחרת אינו יכול למנעו (רמב"ם שכנ' ו ח).