טָחוֹף
*1, ת"ז, לנק' טְחוֹפָה, מ"ר טְחוֹפִים, טְחוֹפוֹת, — מגון דומה לאפר, grau; gris; gray: היו לו שני מינים של (גִזּוֹת) טחופות 2 ולבנות מכר לו טחופות אבל לא לבנות (חול' יא ב).
1 רק בעבר' במשמ' זו, ועי' הערה לקמן. —
2 גרסת הערוך, וכן בכ"י ר', וכן ברשב"א, ובנוסח' שחופות.