1, ש"ז, מ"ר טְחוֹרִים, טְחֹרִים, — א) כעין אבעבועות בפי הטבעת שגורמות מכאובים בעת הנקבים, hämorroid. Geschwülste; tumeur hémorroid. -tumors : ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם טְחֹרִים2 (ש"א ה ט).  והאנשים אשר לא מתו הכו בַטְּחֹרִים (שם יב).  יככה יי' בשחין מצרים וּבַטְּחֹרִים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא (דבר' כח ז). — והשתמשו במלה זו הרבה בספרות הרפואית המאוחרת: ויצא האדם במידי צואתו כאשר יצא בימי קדם בימי שרותו בלא טחור ובלא מכאוב (אסף הרופא 143).  על תחלואי הבטן והילוך המעיים והטחורים (שם 55).  אז תכאבנה הכליות ויתגרו רוחות הטחורים לנגעי התחתוניות (שם 14).  אם תחבוש הטחורים בקמח שעורים מולש בחלב בקר יסיר וישקוט ממנו הטחורים ועקיצתם (ראב"ע, ספ' הנסיונות ה ה).  אמנם הטחור הוא בשר נוסף צומח ולפעמים יהי' בשר רך לבן אין בו כאב ולפעמים יהי' אדום או כהה חזק הכאב (קאנון ג ה ב ו).  היותר טוב שיקשר בהדוק שרש הטחור בחוט משי או פשתן (שם יז א ג).  ולפעמים תקשר מהרה בחוט קשירה באלכסון שישאר הטחור בחוץ (שם).  והטחורים מתחלקים למין מהחלוקה הנראית אל היבלתיים ואל ענביים ואל תותיים (שם שם ב).  דע כי הטחורים הם תוספות ובועות וצמחים בפי הנקב התחתון והוא בפי הרעי הנקרא בלשון חכמים כרכשא (שלמה בדרשי הרופא, כ"י, (Magr. Berl. X, 102).  לרפאות הטחורים הישנים  ולא ישאר אחד מהם סכנה (פרקי אבוקרט ו יב).  והזיעה הקרה והפלצות וסערה הבאים מהקדחות יבא משם ויתילדו בהם הטחורים (מ' אלדבי, ש"א ד).  ואמרו הרופאים  שאם יהי' לו הטחורים פתוחים המקלחים דם שהוא דבר המצוי בבני אותה מדינה ויתרפא (שו"ת בשמים ראש רפ). — ב) °כנוי להמעי המחֻבר לפי הטבעת שממנו הרעי יוצא: עשה לו הטחור הוא מעי השרשור הנדבק בחור התחתון להוציא הגלל והדומן והצואה (ר"ש דונולו, חכמוני א).