* 1, טַלִּית2, ש"נ, מ"ר טַלִּיּוֹת, טַלֵּיתוֹת, — מין מעטה מבגד להתעטף בו, Hülle; manteau; cloak : שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וכו' ב"מ א א. נפל לו עליה ופירש טליתו עליה פאה ד ג. ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת שבת כג א. העביר טליתו ממנו פרע ראש האשה בשוק נותן ארבע מאות זוז ב"ק ח ו. טלית של עני שבלת אם היו רוב שפתותיה קיימות תוספתא כלים ב"ב ו ג. זה שהוא מתמני בכסף אין עומדין מפניו ואין קורין אותו רבי והטלית שעליו כמרדעת של חמור ירוש' ביכו' ג סה ד. עתיד עשו הרשע לעטוף טליתו ולישב עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבוא והקב"ה גוררו ומוציאו משם שם נדר' ג לח.. היוצא בטלית מקופלת ומונחת על כתפיו בשבת שבת נח.. טלית כפולה לא יעשה שם קלח.. הנותן דינר לעני ליקח לו חלוק לא יקח בו טלית טלית לא יקח בו חלוק מפני שמעביר על דעתו של בעה"ב ב"מ עח:. טלית של ת"ח כיצד כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח ב"ב נז:. כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה שם צח.. שם התחיל במצוה תחלה ובא יפת ונשמע לו לפיכך זכה שם לטלית ויפת לפוולא מד"ר בראש' לו. היתה לו טליתו חגורה לו על מתניו ברכ' כד:. היה עומד בתפלה ונזדמן לו רוק מבליעו בטליתו ואם טלית נאה הוא מבליעו באפרקסותו שם. היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא את ראשו מפני הצינה חוצץ בטליתו על צוארו וקורא ק"ש שם. היתה טליתו של בגד ושל עור ושל שק שם. המנער טליתו בשבת חייב חטאת שבת קמז.. כיון שפירש טליתו עליה שוב אין רשאי למוכרה קדוש' יח:. ראה עבדו ביד אומן וטליתו ביד כובס אומר לו מה טיבו אצלך ב"ב מה:. נתעטף בטליתו ועמד בתפילה לפני הקב"ה מד"ר ויקר' כח. מעשה באדם אחד שנגנבה טליתו והלך לקבול לדיין עליה ומצאה פרושה על מטתו שם דבר' ב. וכיון שנתעסק בתורה אפילו טליתו לא היה יכול לסבול שם שה"ש, ידיו. וקודם שיכנס (למרחץ) כיצד יעשה חולץ מנעליו ומסלק את כובעו ומסלק את טליתו מס' דא"ר י. ומצא לאה אשתו שוכבת עם שמעון אחיו בטלית אחת וגער בה ואמרה באונס השינה נתגלה הטלית ונתכסיתי בטליתו כמדומה אני שהוא טליתך עד שראה אותה נכנסת עם שמעון בטלית אחת שו"ת הרי"ף סג. — ואמר הפיטן: מלך טַלֵיתו כשלג מצוחצח, צח ובצחצחות יצחצח יוצ' א ר"ה, מלך אזור. — ומ"ר טליות: עשר טליות3 זו על גב זו ישב על גבי העליונה כולן טמאות זבים ד ה. היה יושב על גבי המטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה שם ז. — ומ"ר טַלִּיתות4: סוחרי כסות היוצאים בטליתות מקופלות ומונחות על כתיפן בשבת שבת קמז.. היו עושין (התלמידים) חותמות לטליתות שלהן כעין עבדים להראות שהן כפופין לריש גלותא רש"י שבח נח.. שהרבה טליתות מידותן שוות רשב"ם ב"ב קכח.. — ובפרט טלית של ציצית שלובשים היהודים בשעת תפלה: הלוקח טלית מצוייצת מן השוק מישראל הרי היא בחזקתה מנח' מג.. אין אדם רשאי למכור טלית מצוייצת לעכו"ם עד שיתיר ציציותיה שם. טלית שכולה תכלת כל מיני צבעונין פוטרין בה חוץ מקלא אילן וכו' כאן בטלית בת ארבעה חוטין כאן בטלית בת שמונה חוטין שם מא:. עמד (קרח) ועשה טליות שכולן תכלת (בא לפני) משה אמר לו משה רבינו טלית שכולה תכלת מהו שתהא חייבת בציצית ירוש' סנה' י כז ד. צוה (משה) ועשו ר"נ טליתות תכלת ונתעטפו בהן אותן ר"נ ראשי סנהדראות שקמו על משה וכו' ועמד קרח ועשה להם משתה נתעטפו בטליתות תכלת מד"ר במד' יח. — ועל סמך דרשה זו נהגו להשתמש במליצה פלוני לבש טלית שכֻלה תכלת, לאדם צבוע שמחמיר בדברי הדת יותר מהראוי, כדי להתראות צדיק וחסיד.
1 כך, בלמד דגושה וצרויה, הנקוד בת"י שמות כט כו, במהד' ראשונה, והכתיב חסר בלי יוד: היא טַלֵּת דמתכסי בה. וכך לפי מ"ר טַלֵּיוֹת שבמשנ' מנוק' כ"י פרמה, ועי' לקמן. וכך קריאת הספרדים בלמד צרויה, וכך נקוד בצ"ד, טַלֵּית.
2 כך קריאת האשכנזים בטית פתוחה ולמד חרוקה, וכך לוי וקוה'. בוקשד' הביא את שני הנקודים: טַלֵּית טַלִּית. ולא נתברר עד כה מקורה האמתי של מלה זו. הערוך הביא את דברי רב מצליח וז"ל: פי' רב מצליח ז"ל טלית הוא רדיד ולמה נקרא שמו טלית שהוא למעלה מכל הבגדים כמו שאמר התרגום וישאו אותו בניו ונטלו יתיה בנוהי, ועוד טלל שהוא סיכוך למעלה. ע"כ. אך שתי הגזרות האלה אינן נכונות, כי מלבד שאין המושג של רדיד שמעטף בו כל הגוף מסתעף יפה מן מושג של נטילה או אפילו של טלל, גם המשקל החיצוני של המלה הוא זר, כי אין לנו במשקלי השמות הקדומים משקל פַלֵּת, פַלִּית, או עַלֵּת, עַלִּית, וגם במשקלי השמות שבתלמוד רק השם דקיתא דומה בצורתו, כמו שהעיר ע"ז ד' גינצב' במחקרו על אדות מקור השם טלית בקבץ REJ XX, 17. ויש גוזרים טלית מן טלה כמו מטלית, אבל גם זה רחוק, ועוד שלפי זה צריך לנקד טָלִית במשק' פָעִית, ולוּ היה כך נקודה האמתי, היו האשכנזים אומרים tolis ולא talis. ולכן רגלים לדבר, כמו ששער ד' גנזבורג במאמר הנזכר למעלה, כי התו הסופית שבמלה טלית היא שרשית, אעפ"י שמ"ר טליות מורה שהיא באמת מנל"ה, אבל במשנ' מנוק' כ"י פרמה, שהוא עכ"פ קדום, נקוד טַלֵּיוֹת, ואין זה נקוד של מ"ר מן פָעִית, ולכן אין מזה ראיה שהתיו היא ת המשקל. אך השערת ד' ג' שהיא המלה תליש تليس בערב', גם היא רחוקה מאד, כמו שהשיג עליו א' אפשתין באותו הקבץ שם דף 301. ועוד לא נתברר מקור מלה זו שהיתה בזמן המשנה השם להמעיל שהיה נהוג אז בקרב היהודים והיה לבוש יהודי בפרט, כמו התוגה להרומאים ( S. Kr. Archl. II, 167).
3 במשנ' מנק' כ"י פרמה מנקד טליות.
4 אם טלית הוא משק' פעית, מ"ר טליתות הוא כמו שחיתות.