*, ש"ז, מ"ר טְלָלִים, סמי' טַלֲלֵי, — כמו טַל: אמר רשב"ג תדע שנתאררו טללים בראשונה כשהיה הטל יורד על הקש ועל התבן היה מלבין שנאמר דק מחספס עכשיו משחיר בראשונה כל עיר שטלליה מרובין מחברותיה פירותיה מרובין ועכשיו פירותיה מועטין (תוספתא סוט' טו ב).  אם היו טללים אומרים בטללי ברכה (ירוש' ברכ' ד ח.).  מורידן (הקב"ה את הגשמים) כדי הארץ ומשיב עמהן טללים ורוחות כדי שתיהנה הארץ מהן (שם ר"ה א נז.).  אמר לו הקב"ה לאליהו לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטללים (שם תענ' א סג ד).  מפני ארבעה דברים יורדין (הגשמים) מלמעלן מפני בעלי זרוע ומפני טללים הרעים ושיהא העליון שותה כנמוך (שם ג סו ג).  שמראשית השנה נגזר עליהם כמה גשמים כמה טללים כמה יתירה כמה רוחות נושבין עליה (ספרי דבר' מ).  לפי ששותה מי שלגים אבל אינו שותה מי טללים (שם לט).  השמים מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים (חגי' יב:).  הגשמים אינן יורדין אלא בזכותה (של אמת ישראל) הטללים אינם יורדים אלא בזכותה (מד"ר בראש' סו).  הארץ שלו והפירות שלו והוא מוריד גשמים ומפריח טללים כדי לגדלה (שם שמות מא).  אמר לו משה (להקב"ה) אם אתה מוריד גשמים הוא (העגל) מפריח טללים אתה מוציא את הרוחות והוא את הברקים (שם דבר' א).  ישמר לנו משרב ישמר לנו מהטללים רעים (שם קהל', מה יתרון).  שהוא מבטיח ע"ג חיינו להוריד גשמים בעונתם ולהפריח טללים בזמנם בשביל חיינו (פסיק' רבתי א).  משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומזיל טללים (שם כג).  זה הלילה כל העולם כלו אומרים בו הלל ואוצרות טללים נפתחים בזו הלילה (פדר"א לב).   — ואמר הפיטן: צגתי במסלולים, להזכר בפלולים, שוע גבורות טללים (תפי' טל, ארצה).  המזריח מאורות רמים, ומנהיגם לילות וימים, זיקים עושה ורעמים, חשר טללים וגשמים (יוצ' א שבוע', באמצו שחקים).  צחצוח זבול נטוי ברוח סערה, צמודים בו גנזי גבורה, ואוצרות טללים ונהרי אש ומים מזה ומזה בעברה (שבת לפני ר"ה, אל אלהים).  בהכרעת צדק תכריע שנה, אסומה טלולה גשומה אם שחונה, אטומים להחיות בטללים שנה (מוסף א' ר"ה, עולם בבקרך).  וברך שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה (תפל' י"ח, ברכנו).  — ואמר המשורר: ואם תסור אלי, להתעדן באשנבי צללי, ובמשאבי נחלי, תרוה בנוזלי טללי, והיית קרוב אלי (ר"י חריזי, תחכמ' מט).  ודמעת טללים בלחיה שחרים ותשחק ותבכה ואין לה הפוגה (שם).