*, פ"י, קל עבר לא נמצא. —  ופָעו' טָלוּל, טְלוּלָה, שיש בו טל:  שתהא השנה הזאת שנת זול שנת שובע שנת משא ומתן שנת גשומה ושחונה וטלולה ושלא יצטרכו עמך ישראל אלו לאלו (ירוש' יומ' ה מב ג).  אם שחונה תהא גשומה וטלולה (תענ' כד:). — ואמר הפיטן:  זרב ושרב ושמש וחרב וחֻמת טל, קמות לא יקדירו בגיא טלולת טל (ר"א קליר, תפל' טל, תחת אילת).  בהכרעת צדק תכריע שנה, אסומה טלולה גשומה אם שחונה (מוס' א ר"ה, עולם בבקרך). — ובמשמ' מלֻחלח בטל:  גת שפקקה גוי מבפנים אסורה ומבחוץ מותרת שאי אפשר שלא היה שם שיפה אחת טלולה ונוגע בה ומנסך כל הבור (ירוש' ע"ז ד מד.)

— הִפע', °הִטְלִיל, — הוריד טל:  טל יבולי אֵל הטלילה, כעל המחנה לילה (ר"א קליר, תפל' טל, אלים).  טל אורות לנוססן, להטלילם בעצם ניסן (שם).  מטי הרג הסליל והטלילם בטל, משם צדק נחול לילדותיו טל (שם, אאגרה).  חתומים חתומי חשכה תחפש חדרתם בשופר, טמאים טבוע טמון תטליל טניפתם בשופר (מטמוני המבורג, המגיד יו).

— פִע', °טִלּל, —  כמו הפעיל:  טל שובע לטללם, צו לשמים תת טלם (ר"א קליר, תפל' טל, אלים).

— פֻע', °טֻלַּל, —  שירד עליו הטל:  טרח מטרות עוז עד עתה לא הוטל, טוללה עד דור עשירי מתנובבת בטל (ר"א קליר, תפל' טל, אאגרה).