טַלְטָל

°, ש"ז, —  דבר מִטַּלְטֵל:  ואם יש לה אם ויתברר היטב שאותו הממון היה מאשר נתנה לה האם בשעת נישואיה והיא אלמנה או גרושה והיה הממון קרקע או טלטל אחד שיודע בברור שהאלמנה נתנתו משלה (צדה לדרך ג ב יה).  ואם ימות הבעל תקח מחצית הנכסים כולם או טלטל וישאר מחצית הנותר לזוכה בירושת הבעל (שם).  במטלטלין אשר חילק אותם לשני סוגים בטלטל טבוע ובלתי טבוע (הקד' כללי שמואל).

חיפוש במילון: