*, טלאי, ש"ז, מ"ר טְלָאִים, טְלָיִים, —  חתיכת בגד וכדומה שנותנים על בגד במקום הבלוי, Fleck; pièce (de racoommodage); piece:  גנאי הוא לת"ח שיצא במנעלים מטולאים וכו' בטלאי על גבי טלאי (ברכ' מג:). —  ומצוי בספרות המאוחרת:  והעולם נהגו שלא להגעיל כלי שיש בו טלאי ולא שמעתי טעם (אור זרוע, הלכ' פסח).  וידקדק היטב אם יש טלאי בכלי שנדבק בו מאז שנשתמש בכלי אין להגעילו אך בהסרת הטלאי (האגור, הלכ' הגעלה).