1, ש"ז, בהפס' טָל, מ"ר טַלִּים2, — טפות דקות של מים שמתהוה על פני האדמה, הצמחים, וכדומה בלילה אחרי יום חם, Tau; rosée; dew: הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגרן אם טַל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב וכו' וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טַל מן הגזה מלוא הספל מים שופט' ו לז-לח.  הרי בגלבע אל טַל ואל מטר עליכם ש"ב א כא.  אם יהיה השנים האלה טַל ומטר כי אם לפי דברי מ"א יז א.  כחם צח עלי אור כעב טַל בחם קציר ישע' יח ד.  פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טַל קוצתי רסיסי לילה שה"ש ה ב.  היש למטר אב או מי הוליד אגלי טָל איוב לח כח.  בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טָל משלי ג כ.  ובבקר היתה שכבת הַטָּל סביב למחנה ותעל שכבת הַטָּל שמות יו יג-יד.  וברדת הַטַּל על המחנה לילה ירד המן עליו במד' יא ט.  ונחנו כאשר יפל הַטַּל על האדמה ש"ב יז יב.  שרשי פתוח אלי מים וְטַל ילין בקצירי איוב כט יט.  והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כְּטַל מאת יי' כרביבים עלי עשב מיכ' ה ו.  יערף כמטר לקחי תזל כַּטַּל אמרתי דבר' לב ב.  אהיה כַטַּל לישראל יפרח כשושנה הוש' יד ו.  נהם ככפיר זעף מלך וּכְטַל על עשב רצונו משלי יט יב.  כְּטַל חרמו שירד על הררי ציון תהל' קלג ג.  ויתן לך האלהים מִטַּל השמים ומשמני הארץ בראש' כז כח.  משמני הארץ יהיה מושבך וּמִטַּל השמים מעל שם לט.  ממגד שמים מִטָּל דבר' לג יג.  על כן עליכם כלאו שמים מִטָּל והארץ כלאה יבולה חגי א י.  כי טל אורת טַלֶּךָ ישע' כו יט.  הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טַלָּם זכר' ח יב.  —  ואמר בן סירא: מרפא כל מערף ענן טל פורע לדשן שרב ב"ס גני' מג כב. — ובתו"מ: מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות סוט' ט יב.  המלקט עשבים כשהטל עליהם מכשיר' ג ה.  חש"ו שהעלו פירותיהן לגג ללותתן בטל ובגשמים תוספתא שם ג ב.  ואם היתה העצרת ברורה זרעו חטים וכיתן ולא יודעין אם ברורה בטל ואם ברורה בשרב ירוש' סנה' י כט:.  הטל הזה סימן ברכה לעולם מד"ר שמות לט.  מה טל זה פורח אף עונותיך פורחים שם.  שושנה זו יוצאה עליה שרב הרי היא כמושה יצא טל הרי היא מפרחת שם ויקר' כג.  — ובהשאלה, טַל הילדות: בהדרי קדש מרחם משחר לך טַל ילדֻתך3 תהל' קי ג.  — *טַל של תחיה: הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שבת פח:.  רוחות ונשמות שעתיד להיבראות וכו' וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים חגי' יב:.  — ואמר הפיטן: כטל חיים במושבו, כיורה ומלקוש בעונתו, כן כהן גדול בצאתו מן הקדש סדר עבודה, J. Elbogen 115.  תבור וכרמל כהרי גלבוע בלי טלך ומטרך ולא אור ענניך קינ' לת"ב, ציון במשפט.  — ואמר המשורר: בנימין יזיל טַלֵּי בין ויהודה יערוף מטרותם, בנימין מגן למבינים ויהודה נושא צנתם עמנ', מחב' יב.  — ומ"ר טְלָלִים, עי' *טָלָל.