טֻמְטֻם

*, טֻמטֹם1, טומטום, ש"ז, מ"ר טֻמְטֻמִּים, טומטמין, מי שאבר המין שלו לא נפתח או עלה עליו קרום ולא נכר אם הוא זכר או נקבה: והעבד והאשה וטומטום ואנדרוגינוס (ביכור' א ה).  אנדרוגינוס בריה בפ"ע הוא ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם הוא איש או אשה אבל טומטום אינו כן פעמים שהוא איש פעמים שהוא אשה (שם ד ה).  המפלת טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה (נדה ג ה).  לא אמרו טומטום ספק אלא באדם הואיל וזכרותו ונקבותו במקום אחד (בכור' מב:).  טומטום שנקרע ונמצא זכר אינו נוטל פי שנים (ב"ב קכו:).  אברהם ושרה טומטמין היו (יבמ' סד.).



1 כך נקוד בקטע משניות מנוק' (REG 1887 Avr. 274)

חיפוש במילון:
ערכים קשורים