טָפוּחַ

°, ש"ז, מ"ר טְפוּחִים, —  כנוי פַיְטָנִי להשמים1:  פעל בם תפוח, שכר לא קפוח, פקוד טפוח, עד שיפוח (יוצר א' פסח, אור ישע).  צרוף שטוח פני טפוח, כמעלה אפר על גב תפוח (סליח' ער"ה, תפלה תקח).  חכמי חידות יחסנו בקול ה' מלך, טפסרי טפוחים יטכסו בקול ה' ימלוך (יוצ' ר"ה, אדירי כח).  טפה הגליד, טפוחים הפליד, טרק והקליד, טוען ומוליד (יוצ' שב' ור"ח, אילת השחר).



1 ע"ש הכתוב וימיני טפחה שמים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים