טָרָף

1, ת"ז, —  טרי ורענן, frisch; frais; fresh:  ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טָרָף2  בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ בראש' ח יא. — *ותאר לעָנָף:  ופשט (ר' טרפון) ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל אמר לי יהודה בני בזו טיהרתי שלשה מצורעין ולמדתי בה שבע הלכות שהיא שלברית וראשה טרף3 ואורכה אמה ועובייה כרביע וכו' ירוש' סוט' ב יח., ר"ל רך ורענן.



1 משקל לָבָן וכדומה.  בערב' טִרפ طِرف, חָדָשׁ.

2 רוב הקדמונ' גזרו מלה זו מן א. טרף במשמ' תלישה מן האילן, וכן רסע"ג. אבל כבר השיג עליו דונש ואמר:  ופתר והנה עלה זית טרף בפיה חתוך בפיה עשה טרף כמו טרוּף וזה מנכרין אותו בעלי הדקדוק היעשה ממילה משקלה פעל פעוּל ואני אומר כי עלה וטרף שני שמות הן לדבר אחד הן טרף אחד כמו טרפי צמחה והיא עלה אבל מכופל הוא בפסוק.  ע"כ. וכן אמר ריב"ג כי אפשר שיהיה טרף זה מן ב. טרף במשמ' עלה, אמר וז"ל: וקד יג'וז איצ'א אנ יכונ מנ הד'א אלמעני טרף בפיה עלי אנ יכונ בדלא מנ עלה זית כאנה קאל והנה טרף בפיה, ע"כ, ובעברית:  ויתכן עוד שיהיה מזה הענין טרף בפיה על שיהיה תמורה מעלה זית וכאלו אמר והנה טרף בפיה.  וכך רוב החדשים, אלא שקצתם סוברים, כי זה כפל לעלה, כמו דונש וריב"ג. והשמוש בתלמ' ירוש' שלקמן ראיה שהוא תאר.

3 בתוספתא נגע' ח ב וראשו טרוף.

חיפוש במילון: