°, ש"נ, — שטר מעשה בית דין לטרוף הנכסים מבע"ח: ואחר כל זה אם רצה הנטרף מבי"ד שיכתבו לו שטר טרפה על הלוה שיחזיר לו מעותיו לכשתשיג ידו הרי זה כותבין לו (התרומות ג ג יג). — ובצורה ארמית טִרְפָּא, טירפא: והשטר השלשים ושלש הוא שטר טירפא1 וכו' וטירפא זו יש אחריה אדרכתא ושומה בזמן שגובה מנכסים משועבדים אבל בזמן שגובה מנכסים בני חורין אין שם טירפא כלל וכו' וטירפא הוא שטר מעשה בית דין וכו' וכותבין לשמעון שטר טירפא על נכסי הלקוחות (ספ' השטר' לר"י ברצלוני לג). קורעין אותה אדרכתא וכותבים לו טרפא כי פלוני יש לו לגבות חובו שהוא כך וכך (שו"ת הרי"ף רז). הולך המלוה ומחפש אם מצא לו נכסים בני חורין שמין לו מהן מצא לו נכסים משועבדין מאחר זמן שטרו טורף מהן וקורעין שטר האדרכתא וכותבין לו שטר הטירפא כיצד כותבין איש פלוני בן פלוני זכה בדין לטרוף בחוב שפלוני חייב לו וכו' ואחר שכותבין הטירפא לטרוף מורידין שלשה בקיאין לאותה שדה ושמין לו ממנה כשיעור חובו (רמב"ם מלוה ולוה כב ז=ט). מלוה שיודע לקוחות שקנו מהלוה אחר שלוה הולך וטורף מהם ואין צריך ד"א ואם אינו יודע לקוחות שקנו מהלוה וצריך לחפש אחריהם כותבין לו בי"ד שטר טירפא שיטרוף מהלקוחות וקורעין ש"ח וכותבין בטירפא שקרעו שטר חוב (טוחו"מ, גביית חוב קיד א).
1 בארמ' בתלמ': וניכתוב לי מר טרפא מאייר ואילך (כתוב' צה.). דההוא גברא דמשכן ליה פרדיסא לחבריה לעשר שנין וקש לחמש שנין ואתא לקמייהו דרבנן וכתבו ליה טירפא (שם). כל טירפא דלא כתיב ביה קרעניה לשטרא דמלוה לאו טירפא הוא (ב"ב קסט.). — ובכנ': דאמר ליה אחוי טירפך ואשלם לך (ב"ק ט.). והנה לפי זה צריך להיות בעבר' טֵרֶף, וכבר עשה רש"י הצורה טֹרֶף עי' זה. אך הקריא גבר על הדקדוק ונִתנה לו צורת נקבה.