טָרֵף

1, ש"ז, —  שֵׁם אחת הנגינות, כמו גרש:  מלכים (מ"ב כה טז) הים האחד והמכנות זקף, ירמיה (ירמ' נב כ) והבקר טרף (חלופי מלכ' וירמ' מכ"י טשופ' 19).



1 בצורה ארמ' טרפא:  פזר הגדול טרפא רתק שופר (דה"ט, סי' יו). —  ומ"ז טארפתין (מבוא הנקוד מג).

חיפוש במילון: