טֹרֶף

°, ש"ז, —  פעולת טריפת נכסים בשביל חוב:  כשיעמדוך ויזכו בדין ויכתוב לך הדיין שטר טורף עלי שבדין טרפוה ממך בשבילי בא ואשלם לך (רש"י ב"מ יד:).