טַרְפַּחַת

*, ש"נ, — שֵׁם נרדף ל*אֵם, °שלחופית:  האם היא טרפחת והיא שלחופית (חול' נה:).  מעשה בר' סימאי ור' צדוק שהלכו לעבר שנה בלוד ושבתו באונו והורו בטרפחת כרבי (שם נו:).  נגזר על שרה שיהיה הדמות שלה חסר הטרפחת ושלסוף צ' (שנה) ברא יברא לה ה' (אמר' טהור', אם כל חי ג ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים