ש"ז, —  מה שהאדמה נותנת פרי, תבואת האדמה, Ertrag; production: ויחנו עליהם (מדין ועמלק) וישחיתו את יְבוּל הארץ (שופט' ו ד).  כי תאנה לא תפרח ואין יְבוּל בגפנים (חבק' ג יז).  ונתנה הארץ יְבוּלָהּ ועץ השדה יתן פריו (ויקר' כו ד). ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את  יְבוּלָהּ  (דבר' יא יז).  ותאכל (האש) ארץ וִיבֻלָהּ (שם לב כב).  ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יְבוּלָהּ (יחזק' לד כז).  כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יְבוּלָהּ והשמים יתנו טלם (זכר'  ח יב).  על כן עליכם כלאו שמים מטל והאץ כלאה יְבוּלָהּ  (חגי א י).  גם יי' יתן הטוב וארצנו תתן יְבוּלָהּ (תהל' פה יג).  ויתן לחסיל יְבוּלָם ויגיעם לארבה (שם עח מו). —  יְבוּל  הבית:  יגל יְבוּל  ביתו (איוב כ כח). — ובמליצה:  פרצו אוילים גדריה (של חכמת הלשון) והורידו לארץ שעריה וכו' והסיגו גבוליה, והשחיתו יבוליה, ושונים שנו טעמה, ושועלים חבלו כרמה (הקד' ר"י א"ת להרקמה).