*, ש"ז, מ"ר יִבּוּמִים, —  שה"פ מן יִבֵּם:  חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם (יבמ' א א).  מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו ליבום (שם ב ה).  או שנולד להם אח ואחר כך כנסה ומת שתיהן פטורות מן החליצה ומן היבום (תוספתא שם ב א).  לא הספיקה ליתן עד שמת רשב"ג אומר תינתן לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום (ירוש' גיט' ט מט.).  מצות ייבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה עכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות ייבום (יבמ' לט:).  — ומ"ר:  ויבמה אמר רחמנא ועדיין יבומין הראשונים עליה (כתוב' פב.).