ש"נ, בהפס' יַבָּשֶׁת, — א) כמו יַבָּשָׁה: והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם בַּיַּבָּשֶׁת (שמות ד ט).  אשר לו הים והוא עשהו וְיַבֶּשֶׁת ידיו יצרו (תהל' צה ה). — ואמר המשורר: אלו כפי אידי דמעי יזולו לא דרכה רגל אנוש יבשת, אמנם דעו כי לא למי מבול לבד כי גם לדמעי נראתה הקשת (ר"י חריזי, תחכמ' נ). — ב) *דברים יבשים, ירקות יבשים: בראשונה היו אומרין אין כובשין ומייבשין ואין מביאין1 יבשת וכובשת מחוצה לארץ לארץ רבותינו התירו שיהו מביאין יבשת1 וכובשת מחו"ל (תוספת' שבי' ד יו).