*, ת"ז, — שיש בו יֹבֶש, קרקע יבש: טובעני ולא יובשני (תענ' י.), מוטב קרקע רטובה מאד שטֹבעים בה, מקרקע יבשה.  נהפוך הוא טבעני ולא יבשני (ר' קלוני', אבן בחן סט.).