, ש"ז, סמי' יְגִיעַ, בכנ' יְגִיעוֹ, יְגִיעָהּ, יְגִיעֲךָ, מ"ר יְגִיעִים, יְגִיעַי, — שה"פ מן יָגַע: את עניי ואת יְגִיעַ כפי ראה אלהים (בראש' לא מב).  — והנעשה ביגיע כפים: כה אמר יי' יְגִיעַ מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו (ישע' מה יד).  ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים וכו' ועל כל יְגִיעַ כפים (חגי א יא).  יְגִיעַ כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך (תהל' קכח ב).  הטוב לך כי תעשק כי תמאס יְגִיעַ כפיך (איוב י ג).  ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יְגִיעָהּ ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם (ירמ' כ ה).  פרי אדמתך וכל יְגִיעֲךָ יאכל עם אשר לא ידעת (דבר' כח לג).  התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יְגִיעֶךָ התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף (איוב לט יא=יב).  ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יְגִיעֵךְ ועזבוך ערם ועריה (יחזק' כג כט).  ינקש נושה לכל אשר בו ויבזו זרים יְגִיעוֹ (תהל' קט יא).  ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו וּמִיגִיעוֹ וככה יהיה נעור ורק (נחמ' ה יג).  למה תשקלו כסף בלוא לחם וִיגִיעֲכֶם בלוא לשבעה (ישע' נה ב).  ויתן לחסיל יבולם וִיגִיעָם לארבה (בתהל' סח מו).  — ומ"ר: ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יְגִיעַי לא ימצאו לי עון אשר חטא (הושע יב ט).  — וגם לילדים: והבשת אכלה את יְגִיעַ אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם (ירמ' ג כד).  — ובתו"מ: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים (ברכ' ח.).  אם עבד כשר הוא (שמת) אומרים עליו הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו (שם יו:).  מטופל ואין לו ויש לו יגיע בשדה וביתו ריקם (תענ' טז.).  אמר לו (יעקב לעשו) כמה יגיע יגעתי עד שתבא לידי אבל אתה מאיליה היא באה אצלך (מד"ר בראש' עח).  אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך יגיע[י] וצערי שנצטערתי על ישראל עד שיהיו מאמינים לשמך (שם דבר' יא).