ד. יָדַע

—  קל לא נמצא.

—  נִפע', נוֹדַע, עת' יִוָּדַע, תִּוָּדַע, — הונח, הושם לפקדון, למשמרת במקום מן המקומות1, deponiert s; être déposé; be deposited:  בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תִּוָּדֵעַ2 משלי יד לג.



1 בערב וַדַע وَدَع במשמ' זו.

2 פרשו קצת הקדמונ' במשמ' א. ידע.  ת"י:  שטותא תתידע, ונראה לפי זה שחסרה פה מלה אולת וכדומה לפני תודע. וקצת המפרשים אמרו שמליצה זו דומה להמשל שבתלמוד אסתירא בלגינא קיש קיש קריא, ר"ל שהכסיל מכריז על החכמה שיש לו. אך זה דחוק מאד. וכבר הרגיש בדחק זה ריב"ג ופרש תודע במשמ' אבדה, אמר וז"ל: ומן הד'א אלמעני ענדי בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע אי אנהא תצ'יע ענדהם לא יענון בהא, ע"כ, ובעבר': שהיא אבדה ביניהם שלא יתעסקו בה. ע"כ. והנה, אם אמנם לפי הענין נאה פרוש זה, אך אין לו מקור במשמ' שרש ידע גם לפי המשמעות שיחס לו ריב"ג שם. רק עפ"י משמ' השרש ודע ودع בערב' אפשר לפרש כתוב זה פרוש טבעי ויפה. כי הנה כבר שערו קצת החדשים, שהמלה כסילים נשתבשה קצת וצ"ל כסלים, והוא מקביל להשם לב שבתחלת הפסוק.  ועפי"ז נאה מאד משמ' השרש ודע ودع  בערב', וגם הפעל תודע יקביל ממש להפעל תנוח שבחציו הראשון של הפסוק, ויהיה כל הפסוק מורכב משני חצאים מקבילים במליצה יפה מאד. ומי שרוצה אינו מוכרח להחליט השבוש בהמלה כסילים, ויוכל להניח משק' כסיל דומה למשק' כסל.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים