, פ"י, יָדַעְתָּ, יָדַעַתְּ, יָדְעוּן, יְדָעוֹ, יְדַעְתּוֹ, יְדַעְתִּיו, עת' אֵדַע, אֵדְעָה, אֵדָעָה, תֵּדְעִי, תֵּדָעִי, תֵּדְעִין, יְיֵדַע, אֵדָעֲךָ, יֵדָעֵם, צווי דַּע, דְּעֵה, דְּעִי, דְּעוּ, דָּעֵהוּ, מקו' יָדוֹעַ, יָדֹעַ, דַּעַת, דֵּעָה, לְדַעְתּוֹ, — א) יָדַע דבר, יָדַע מהותו ואיכותו של הדבר, ידע מהו הדבר ואיך הוא, wissen; savoir; to know:  ולא יָדַע יעקב כי רחל גנבתם בראש' לא לב.  כי לא יָדַע כי כלתו הוא שם לח יו.  ולא יָדַע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל שם לט ו.  הנה נא יָדַעְתִּי כי אשה יפת מראה את שם יב יא.  אכן יש יי' במקום הזה ואנכי לא יָדָעְתִּי שם כח יז.  ומשה לא יָדַע כי קרן אור פניו שמות לד כט.  והוא לא יָדַע כי אורב לו מאחרי העיר יהוש' ח יד.  והעם לא יָדַע כי הלך יונתן ש"א יד ג.  ויאמר (דוד) יָדֹעַ יָדַע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל יֵדַע זאת יהונתן שם כ ג.  הלוא יָדַעְתָּה כי מרה תהיה באחרונה ש"ב ב כו.  הֲיָדַעְתָּ כי היום יי' לקח את אדניך מעל ראשך מ"ב ב ג.  את יָדַעְתְּ כי לי היתה המלוכה מ"א ב יה.  וארשתיך לי באמונה וְיָדַעַתְּ את יי' הוש' ב כב.  והיא לא יָדְעָה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר הוש' ב י.  כי לא יָדְעוּ מה הוא שמות יו יה.  והמה לא יָדְעוּ מחשבות יי' מיכ' ב יב.  ואכבדה בפרעה ובכל חילו וְיָדְעוּ מצרים כי אני יי' שמות יד ד.  אתם יְדַעְתֶּם כי שנים ילדה לי אשתי בראש' מד כז.  הַיְדַעְתֶּם כי לנו רמת גלעד מ"א כב ג.  והייתי לכם לאלהים וִיְדַעְתֶּם כי אני יי' אלהיכם שמות ו ז.  ואתנה יְדַעְתֶּן כי בכל כחי עבדתי את אביכן בראש' לא ו.  וִיְדַעְתֶּן כי אני יי' יחזק' יג כא.  לא יָדַעְנוּ מי שם כספנו באמתחתינו בראש' מג כב.  כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא יָדַעְנוּ מה היה לו שמות לב א.  ואם לא וְיָדַעְנוּ כי לא ידו נגעה בנו ש"א ו ט.  כי יֹדֵעַ אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יֹדְעֵי טוב ורע בראש' ג ה.  אדני יֹדֵעַ כי הילדים רכים שם לג יג.  כי יֹדֵעַ כל ישראל כי גבור אביך ש"ב יז י.  וילכו להם ואין ראה ואין יוֹדֵעַ ואין מקיץ ש"א כו יב.  כי אמרתי מי יוֹדֵעַ יחנני יי' וחי הילד ש"ב יב כב.  ומי יוֹדֵעַ החכם יהיה או סכל קהל' ב יט.  ומי יוֹדֵעַ אם לעת כזאת הגעת למלכות אסת' ד יד.  האנשים הַיֹּדְעִים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים ירמ' מד יה.  כי החיים יוֹדְעִים שימתו והמתים אינם יוֹדְעִים מאומה קהל' ט ה.  כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יוֹדְעִים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך וכו' אחת דתו להמית אסת' ד יא.  נפלאים מעשיך ונפשי יֹדַעַת מאד תהל' קלט יד.  במה אֵדַע כי אירשנה בראש' יה יח.  בזאת אֵדַע כי כנים אתם שם מב לג.  וָאֵדַע כי דבר יי' הוא ירמ' לב ח.  וְאֵדְעָה כי לא מרגלים אתם בראש' מב לד.  ועתה הורד עדיך מעליך וְאֵדְעָה מה אעשה לך שמות לג ה.  ואם לא אֵדָעָה בראש' יח כא.  ויי' הודיעני וָאֵדָעָה ירמ' יא יח.  הטרם תֵּדַע כי אבדה מצרים שמות י ז.  וְתֵדַע ובחנת את דרכם ירמ' ו כז.  אם לא תֵדְעִי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן שה"ש א ח.  ובא עליך רעה לא תֵדְעִי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שאה לא תֵדָעִי  ישע' מז יא.  שבי בתי עד אשר תֵּדְעִין איך יפל דבר רות ג יח.  מה ידעת ולא נֵדָע איוב יה ט.  שאל נא באלהים וְנֵדְעָה התצלח דרכנו שופט' יח ה.  לכו ונפילה גורלות וְנֵדְעָה בשלמי הרעה הזאת לנו יונ' א ז.  ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל וְנֵדָעָה ישע' ה יט.  למען תֵּדְעוּ כי אני יי' אלהיכם דבר' כט ה.  הלא תֵדְעוּ כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל ש"ב ג לח.  שמעו שמע ואל תבינו וראו ראה ואל תֵּדָעוּ ישע' ו ט.  למען תֵּדְעוּן אשר יפלה יי' בין מצרים ובין ישראל שמות יא ז.   ויאמר משה בזאת תֵּדְעוּן כי יי' שלחני לעשות את כל המעשים האלה במד' יו כח.  ויאמר יהושע בזאת תֵּדְעוּן כי אל חי בקרבכם יהוש' ג י.  למען יֵדְעוּ דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל ויקר' כג מג.  וַיֵּדְעוּ כי ארון יי' בא אל המחנה ש"א ד ו.  היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר יֵדְעוּן כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך יהוש' ג ז.  למען יֵדְעוּן כל עמי הארץ את שמך מ"א ח מג.  יְיֵדָע:  כי רם יי' ושפל יראה וגבוה ממרחק יְיֵדָע1 תהל' קלח ו. — וצווי:  ןאם אינך משיב (את האשה) דַּע כי מות תמות בראש' כ ז.  ואם חרה יחרה לו דַּע כי כלתה הרעה מעמו ש"א כ ז.  אל לארך אפך תקחני דַּע שאתי עליך חרפה ירמ' יה יה.  וְדָע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט קהל' יא ט.  ועתה דְּעִי וראי מה תעשי ש"א כה יז.  ראי דרכך בגיא דְּעִי מה עשית ירמ' ב כג.  וּדְּעִי וראי כי רע ומר עזבך את יי' אלהיך שם יט.  ועתה דְּעוּ מה תעשו שופט' יח יד.  דְּעוּ נא וראו כי רעה זה מבקש מ"א כ ז.  דְּעוּ אפוא כי לא יפל מדבר יי' ארצה מ"ב י י.  דְּעוּ כי יי' הוא אלהים הוא עשנו תהל' ק ג.  וּדְעוּ וראו כי רעתכם רבה ש"א יב יז.  שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא וּדְעוּ ובקשו ברחובותיה ירמ' ה א.  וּדְעוּ כי הפלה יי' חסיד לו תהל' ד ד.  כן דְּעֵה חכמה לנפשך משלי כד יד.  למען דַּעַת כל עמי הארץ את יד יי' כי חזקה היא יהוש' ד כד.  רק למען דַּעַת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה שופט' ג ב.  והאיש משתאה לה מחריש לָדַעַת ההצליח יי' דרכו אם לא בראש' כד כא.  אך את שבתתי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם לדרתיכם לָדַעַת כי אני יי' מקדשכם שמות נא יג.  כי לפתתך בא וְלָדַעַת את מוצאך ואת מבואך וְלָדַעַת את כל אשר אתה עשה ש"ב ג כה.  ליראה אתך כעמך ישראל וְלָדַעַת כי שמך נקרא על הבית הזה מ"א ח מג.  מִדַּעְתִּי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ישע' מח ד.  כְּדַעְתְּכֶם ידעתי גם אני איוב יג ב. — ובמשמ' נתברר לו דבר, הרגיש בו:  אכלו זרים כחו והוא לא יָדַע גם שיבה זרקה בו והוא לא יָדָע הוש' ז ט.  יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא יָדָעַתְּ ירמ' נ כד.  המעתיק הרים ולא יָדָעוּ אשר הפכם באפו איוב ט ה.  תבואהו שואה לא יֵדָע ורשתו אשר טמן תלכדו תהל' לה ח. — ומצא בדעתו מה שנצרך לו לדעת:  ויהי בשכבו וְיָדַעַתְּ את המקום אשר ישכב שם רות ג ד.  וַיֵּדַע נח כי קלו המים מעל הארץ בראש' ח יא.  וייקץ נח מיינו וַיֵּדַע את אשר לו בנו הקטן שם ט כד.  ותפקחנה עיני שניהם וַיֵּדְעוּ כי עירמם הם שם ג ז.  ותתצב אחותו מרחק לְדֵעָה מה יעשה לו שמות ב ד.  יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אֵדַע מה יעשה לי אלהים ש"א כב ג.  מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לָדַעַת את שלום אסתר ומה יעשה בה אסת' ב יא.  ותצוהו על מרדכי לָדַעַת מה זה ועל מה זה שם ד ה. —  ב) יָדַע את פלוני, הכירו, ידע מי הוא, kennen; connaître; become acquainted with:  ויקם מלך חדש אשר לא יָדַע את יוסף שמות ה ח.  ושמואל טרם יָדַע את יי' ש"א ג ז.  יָדַע שור קנהו  ישע' א ג.  ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא יָדָע כי שמרו אמרתך דבר' לג ט.  נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא יָדַעְתָּ אתה ואבתיך שם יג ז.  גוי אשר לא יָדַעְתָּ אתה ואבתיך שם כח לו.  אתה יָדַעְתָּ  את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם יי' אלהיו מ"א ה יז.  ואתה את עבדך יָדַעְתָּ דהי"א יז יח.  לא יָדַעְתִּי את יי' וגם את ישראל לא אשלח שמות ה ב.  כי יָדַעְתִּי את יצרו אשר הוא עשה היום דבר' לא כא.  אני יָדַעְתִּי את זדנך ואת רע לבבך ש"א יז כח.  אני יָדַעְתִּי אפרים וישראל לא נכחד ממני הוש' ה ג.  רק אתכם יָדַעְתִּי מכל משפחות האדמה עמו' ג ב.  היש אלוה מבלעדי ואין צור בל יָדָעְתִּי ישע' מד ח.  עם לא יָדַעְתִּי יעבדוני תהל' יח מד.  יָדַעְתִּי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי שם נ יא.  ותלכי אל עם אשר לא יָדַעַתְּ תמול שלשם רות ב יא.  ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר יְדָעוֹ יי' פנים אל פנים דבר' לד י.  ואם לא קרוב אחיך אליך ולא יְדַעְתּוֹ ואספתו אל תוך ביתך שם כב ב.  כי יְדַעְתִּיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו בראש' יח יט.  אני יְדַעְתִּיךָ במדבר הוש' יג ה.  בטרם אצורך בבטן יְדַעְתִּיךָ ירמ' א ה.  ואתה יי' יְדַעְתָּנִי שם יב ג.  ואקרא לך בשמך אכנך ולא יְדַעְתָּנִי ישע' מה ד.  נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא יְדַעְתָּם ונעבדם דבר' יג ג.  והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא יְדַעְתָּם יחזק' לב ט.  והפיצותים בגוים אשר לא יָדְעוּ המה ואבותם ירמ' ט יה.  כי רוח זנונים בקרבם ואת יי' לא יָדָעוּ הוש' ה ד.  כי אויל עמי אותי לא יָדָעוּ ירמ' ד כב.  ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא יָדְעוּן אבתיך דבר' ח ג.  הכהנים לא אמרו איה יי' ותפשי התורה לא יְדָעוּנִי ירמ' ב ח.  שפך חמתך על הגוים אשר לא יְדָעוּךָ ועל משפחות אשר בשמך לא קראו שם י כה.  ולאלוה אשר לא יְדָעֻהוּ אבתיו יכבד בזהב ובכסף דני' יא נח.  וילכו ועבדו אלהים אחרים ושתחוו להם אלהים אשר לא יְדָעוּם ולא חלק להם דבר' כט כה.  למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא יְדָעוּם שופט' ג ב.  וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא יְדָעוּם המה ואבתיהם ירמ' יט ד.  ואסערם על כל הגוים אשר לא יְדָעוּם זכר' ז יד.  ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא יְדַעְתֶּם דבר' יא כח.  אתם יְדַעְתֶּם את האיש ואת שיחו מ"ב ט יא.  ויאמר להם הַיְדַעְתֶּם את לבן בן נחור ויאמרו יָדָעְנוּ בראש' כט ד.  לי יזעקו אלהי יְדַעֲנוּךָ ישראל הוש' ח ב.  ויהי כל יוֹדְעוֹ מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ש"א י יא.  נדו לו כל סביביו וכל יֹדְעֵי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז ירמ' מח יז.  אחי מעלי הרחיק וְיֹדְעַי אך זרו ממני איוב יט יג.  אזכיר רהב ובבל לְיֹדְעָי תהל' פז ד.  כל יוֹדְעֶיךָ בעמים שממו עליך יחזק' כח יט.  משך חסדך לְיֹדְעֶיךָ וצדקתך לישרי לב תהל' לו יא.  מדוע משדי לא נצפנו עתים וְיֹדְעָיו לא חזו ימיו איוב כד א.  ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל יֹדְעָיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו שם מב יא.  ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תֵּדַע את לבבו מ"א ח לט.  ואלהים זולתי לא תֵדָע הוש' יג ד.  לכן יֵדַע עמי שמי ישע' נב ו.  הודעני נא את דרכך וְאֵדָעֲךָ למען אמצא חן בעיניך שמות לג יג.  יי' מה אדם וַתֵּדָעֵהוּ תהל' קמד ג. — ופָעוּל יָדוּעַ, שהכל יוֹדְעִים ומכירים אותו, איש חשוב והגון:  הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וִידֻעִים לשבטיכם ואשימם בראשיכם וכו' ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וִידֻעִים ואתן אותם ראשים עליכם דבר' א יג=יה. — ג) יָדַע ספר, ידע מלאכה, וכדומה, היה בקי בזה, מלֻמד בזה:  ויהי עשו איש יֹדֵעַ ציד איש שדה בראש' כה כז.  יבקשו איש יֹדֵעַ מנגן בכנור ש"א יו יו.  הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי יֹדֵעַ נגן וגבור חיל שם יח.  כי אין בנו איש יֹדֵעַ לכרת עצים כצדנים מ"א ה כ.  ואביו איש צרי יוֹדֵעַ לעשות בזהב ובכסף דהי"ב ב יג.  איש חכם וכו' וְיֹדֵעַ לפתח פתוחים שם ו.  כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יוֹדֵעַ הספר לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא ונתן הספר על אשר לא יָדַע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא יָדַעְתִּי ספר ישע' כט יא=יב.  וישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות יֹדְעֵי הים מ"א ט כז.  וקראו אכר אל אבל ומספד אל יוֹדְעֵי נהי עמו' ה יו.  אשרי העם יֹדְעֵי תרועה תהל' פט יו.  אוניות ועבדים יוֹדְעֵי ים דהי"ב ח יח.  — יָדַע דבר, במשמ' קרה לו והיה לו הדבר:  שמעי זאת עדינה הישבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אֵדַע שכול ישע' מז ח.  שומר מצוה לא יֵדַע דבר רע קהל' ח ה.  גם אהבה גם שנאה אין יוֹדֵעַ האדם שם ט א.  — ד) יָדַע2 אשה, יָדְעָה איש, הזדוג לאשה, בעלה, נזדוגה לאיש, נבעלה:  והאדם יָדַע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין בראש' ד א.  וַיֵּדַע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך שם יז.  וַיֵּדַע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה יי' ש"א א יט.  והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא יְדָעָהּ בראש' כד יו.  ולא יסף עוד לְדַעְתָּהּ שם לח כו.  ותשב (בת יפתח) אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא יָדְעָה איש שופט' יא לט.  ארבע מאות נערה בתולה אשר לא יָדְעָה איש למשכב זכר שם כא יב.  והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא יְדָעָהּ מ"א א ד.  ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וַיֵּדְעוּ אותה ויתעללו בה כל הלילה שופט' יט כה.  וכל אשה יֹדַעַת איש למשכב זכר הרגו במד' לא יז. — ויֹדַעַת משכב זכר במשמ' זו:  וכל אשה יֹדַעַת איש משכב זכר תחרימו שופט' כא יא. —  ובתו"מ:  פצוע דכא וכרות שפכה הן ועבדיהן יאכלו ונשיהן לא יאכלו ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה הרי אלו יאכלו יבמ' ח א. — וגם בענין משכב זכור:  ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו וְנֵדְעָה אתם ויצא אלהם לוט הפתחה וכו' ויאמר אל נא אחי תרעו בראש' יט ה-ז.  ויאמרו (אנשי הגבעה) אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך וְנֵדָעֶנוּ ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אליהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת שופט' יט כב-כג. —  ובתו"מ בכל המשמ':  כשהן משבעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך נדר' כה..  הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם שם.  הוו יודעין שכל ימיו של ר' יוחנן היה מלמדינו ר"ה כ..  כיון שראה משה כן לא ידע מה לעשות מד"ר במד' ד.  שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקים בעצות עם מלכיהם על ישראל ולא היו יודעין שיש להם פטרון בשמים שם אסת', ויקראו סופרי. — ומקור עם ל  לֵידַע:  לידע להודיע ולהוודע אבות ד כב.  הרוצה לידע סימן ימי החמה שהן יתירין על ימות הלבנה אחד עשר יום ישרוט שריטה בתקופת תמוז וכו' סעו"ר ד.  הרוצה לידע כמה עומקו של גיא מביא שפופרת ומביט בה ערוב' מג:.  מעשה בחסיד אחד שיצא לטייל בתוך כרמו בשבת לידע מה צריך פסיק' רבתי כג. — וְיָדַע בְּדָבָר:  שזה יודע בעיבורו של חדש וזה אינו יודע בעיבורו של חדש סנה' ה ג.  לדיין שיודע בחבירו שהוא גזלן וכן עד שהוא יודע בחבירו שהוא גזלן הלכ' פסוק', ממונ'. — והמליצה תֵּדַע שֶׁ, במשמ' מזה תוכל להוכיח, לברר לך:  כל היישוב כולו תחת כוכב אחד יושב תדע שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד הולך למזרח עומד כנגדו לארבע רוחות העולם עומד כנגדו פסח' צד..  שאין חמה נכנס ליישוב אלא שעה אחת ביום תדע שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב שם.  עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום תדע כמה מהלך אדם בינוני ביום עשרה פרסאות ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין וכו' נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום שם.  תידע לך שכמה פצעים נופלין בראשו של אדם ואינו מת וכיון שקרום מוחו ניקב מיד הוא מת תשו' הגאונ', גני', גינצבורג 33.  שער ד' בכמה פנים יתחלק ערב מקבלן תדע שעד שלשה ענינים אתה מוצא חלוקתן הראשון שמו של זה אינו כשמו של זה זה נקרא קבלן וזה נקרא ערב וכו' הג' תורתו של זה אינו כתורתו של זה ומשפטיהן אינן שוין תדע שהערב היכא שיש ללוה שעבוד נכסים ממה שיכול וכו' המלוה לפרוע את חובו אין למלוה שיפרע מן הערב השטר' לר"י ברצלוני נה.  מלח סדומית דקה היא מאד ובטלה ותדע שהסדומית דקה היא דאמרינן מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים אלמא דקה היא מאד ונדבקת ביד ואינה ניכרת רש"י ביצ' לח..  כשאמר תנו מהניא הודאתו בין ליורשין בין ללקוחות בין להקדש תדע שהרי אפילו במקום שאם בא ליפרע מן ההקדש צריך שבועה התרומות מב ד. — ופָעוּל:  התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה תרומ' ג א.  אמר לו מכור לי צמדך במאתים זוז הדבר ידוע שאין הצמד במאתים זוז ב"ב ה א.  גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שסופן לינתק בעריות לכך בא עליהם בגזרה ספרא אחרי קלז.  מצא שדה מצויינת ואין ידוע מה טיבה תוספתא אהל' יז יב.  בשעת פטירתו של רבי זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה כתוב' קד..  גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מכבד את אמו יותר מאביו קדוש' ל:.  גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ב"מ נט:.  — ובלשון המחקר:  °הַיָּדוּעַ, מה שאדם משיג בדעתו ושכלו:  נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד רמב"ם יסוה"ת ב ו.  — *בְּיָדוּעַ שֶׁ, כמו יְדוּעַ:  ומודה ר' יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה שצריך להודיע בידוע ששניהם שוחטין ביום אחד חול' ה ג.  חזקת בעלי בתים ישראל שבסוריא אין מפרישין עליהן דמאי אם בידוע שרוב פירות שלהן הרי אלו חייבין תוספתא דמאי א ד.  זורעה ומצמחת דבר בידוע שלא הביאה שליש שם תרומ' ב יד.  — ובמשמ' זה הוא סימן ברור שכך הדבר:  מצא (את בית הכבוד) נעול בידוע שיש שם אדם מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם ברכ' סב:.  כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו וכל מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו ביצ' לב:.  נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה לא נולד קודם חצות בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה ר"ה כ:.  מצא שדה מצויינת ואין ידוע מה טיבו יש בה אילנות בידוע שנחרש בה קבר אין בה אילנות בידוע שאבד בה קבר מו"ק ה:.  כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא ירא שמים סוכ' מט:.  כל אדם שיש לו עזות פנים וכו' בידוע שנכשל בעבירה תענ' ז:.  קטן אי אתה צריך לחזור אחריו בידוע שאין לו גואלים ב"ק קט:.  נמצא עליה קורט דם בידוע שלפני שחיטה לא נמצא עליה קורט דם בידוע שלאחר שחיטה הגליד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה חול' נא.. — ומצוי בסהמ"א:  יש שנלקח ממנו אבן ומוליד אבל כשלקח אשה ואינו מוליד בידוע שפשע שלו ספ' חסיד', תתתתשיב.  כי השם המיוחד עשה שהמטיר ולא היה הכתוב צריך להזכיר השמים כי בידוע שכל מטר מן השמים ר' בחיי, בשלח. — °ודרך הדבור מִן הַיָּדוּעַ:  כי מן הידוע אצל חכמי הכוכבים שראשי הימים שהם חמה לבנה מאדים כוכב צדק נוגה שבתי וכו' ר' בחיי, בוא. — °ודבר יָדוּעַ, במשמ' דבר מן הדברים:  אם רצו בעת התמורה והזכירו בשעת התמורה סך ידוע באחריות ספ' השטר' לר"י ברצלוני 60.  ובזמן שפוסקין על אחד מבני המס בסך ידוע כותבין הכי וראינו תקנה זו לכל פורעי המס שם עג.  כגון אחד מד' לשונות הללו על ממון ידוע כגון שאמר הלוהו אלף זוז ואני פורע וכו' שם נה.  ראובן כתב מתנת בריא לשמעון בסך ידוע ונפטר ראובן שו"ת הרי"ף טז.  והוציא עליו שטר שהלוה סך ידוע ואמר לו ראובן לא הלויתני שם פ.  מי שנדר לצום יום ידוע מן החדש או מן השבוע כגון שאמר הרי עלי נדר שאצום רביעי בחדש או שביעי בחדש שם רצב.  ראובן הסכים עם שמעון למכור לו קרקע ידוע בממון ידוע והקבילו מן הדמים ונותר עליו הנשאר תשו' גאו' מו"מ קנ"ז.  כי מעות השקלים כשכונסין אותן נותנין אותן בלשכה ידועה פי' המשנ' לרמב"ם, שקל' ב א.  הקהל היו צריכין מעות ובא ראובן ומכר לקהל ולשבעה טובי העיר כך וכך מדות של חטה לזמן ידוע ולסך ידוע והתנה עמהם להיות ידו על העליונה לגבות מהם בזמן הידוע שו"ת ריב"ש יט.  הקהל פורעים למלך דבר ידוע בכל שנה ושנה שם קלב.  כי הרב התיר לעשות צורת אריה שעושין בימים ידועים ובמעלות ידועות יען כי הוא מנוסה ומעולה לחולי הכליות כקמיע מומחה מנח' קנא' לאבא מארי א.  ואתה מוצא שחרור זה שמשחררו רבו על ענינים ידועים פעמים שמשחררין לרצונו וכו' ופעמים שאתה מוצא אותו נמי שכופין האדון ושחרר העבד בעל כרחו השטר' לר"י ברצלוני כא.  היו עובדים אותם (את הכוכבים) ופונים אל אלילים וצלמים בשעות ידועות מאבנים ידועות יאמר שכחות כוכב מן הכוכבים חלו בזה האבן בזה העת אמונה רמה ו ג. — יָדוּעַ, כמו יוֹדֵעַ:  נבזה וחדל אישים איש מכאבות וִידוּעַ3 חלי ישע' נג ג.

—  נִפע', נוֹדַע, נוֹדָע, נוֹדַעְתִּי, נוֹדְעוּ, נוֹדָעוּ, יִוָּדַע, יִוָּדֵעַ, וַיִּוָּדַע, תִּוָּדַע, תִּוָּדֵעַ, הִוֵָּדַעַ, הִוָּדְעִי, —  א) שידעו אותו, ומשמש במשמ' הכל ידעו:  ותבאנה (הפרות הטובות) אל קרבנה (של הפרות הרעות) ולא נוֹדַע כי באו אל קרבנה בראש' מא כא.  או נוֹדַע כי שור נגח הוא מתמול שלשם שמות כא לו.  כי ימצא חלל באדמה וכו' ולא נוֹדַע מי הכהו דבר' כא א.  אז תרפאו וְנוֹדַע לכם למה לא תסור ידו מכם ש"א ו ג.  שמעו אויבינו כי נוֹדַע לנו (שהם זוממים רעה) ויפר האלהים את עצתם נחמ' ד ט.  מה שהיה כבר נקרא שמו וְנוֹדָע אשר הוא אדם קהל' ו י.  ובמה יִוָּדַע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך שמות לג יו.  היום יִוָּדַע כי אתה אלהים בישראל מ"א יח לו.  לא למענכם אני עשה נאם אדני יי' יִוָּדַע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל יחזק' לו לב.  אל יִוָּדַע כי באה האשה הגרן רות ג יד.  —  והדבר נוֹדַע:  אכן נוֹדַע הדבר שמות ב יד.  וינתק (שמשון) את היתרים וכו' ולא נוֹדַע כחו שופט' יו ט.  ולא נוֹדַע דבר ש"ב יז יט.  ולא נוֹדַע מקומו נחו' ג יז.  וְנוֹדַע יי' למצרים וידעו מצרים את יי' ישע' ט כא.  וְנוֹדַע בגוים זרעם שם סא ט.  נוֹדַע יי' משפט עשה תהל' ט יז. נוֹדַָע4 בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ משלי לא כג.  וְנוֹדְעָה החטאת אשר חטאו עליה ויקר' ד יד.  וְנוֹדְעָה יד יי' את עבדיו ישע' סו יד.  וְנוֹדַעְתִּי5 בם כאשר אשפטך יחזק' לה יא.  והתקדשתי וְנוֹדַעְתִּי5 לעיני גוים רבים שם לח כג.  ועקבותיך לא נוֹדָעוּ תהל' עז כ.  ולא יִוָּדַע השבע בארץ מפני הרעב ההוא בראש' מא לא.  בבא דבר הנביא יִוָּדַע הנביא אשר שלחו יי' באמת ירמ' כח ט.  והיה יום אחד הוא יִוָּדַע ליי' זכר' יד ז.  וַיִּוָּדַע הדבר למרדכי אסת' ב כב.  הֲיִוָּדַע בחשך פלאך תהל' פח יז.  הולך בתום ילך בטח ומעקש דרכיו יִוָּדֵעַ משלי י ט.  בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים  תִּוָּדֵעַ שם יד לג.

—  ב) עשה בעצמו שפלוני יֵדַע:  ושמת שמלתיך עליך וירדתי הגרן אל תִּוָּדְעִי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות רות ג ג.  ואשא ידי לזרע בית יעקב וָאִוָּדַע להם בארץ מצרים יחזק' כ ה.  אשר נוֹדַעְתִּי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים שם ט.  —  ג) הגיע לידי ידיעה, הדבר נוֹדַע לו:  כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הִוָּדְעִי ספקתי על ירך ירמ' לא יח.  —  ד) נוֹדַע פלוני, נתגלה, נמצא מקומו:  וישמע שאול כי נוֹדַע דוד ואנשים אשר אתו ש"א כב ו. —  ובתו"מ:  חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת גיט' ה ה.  חטאו עד שלא נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוט ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין הור' ג ג.  כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך טומאה היכן היא נדה ט ה.  חזקת עצמות המכוסין הרי הן של אדם עד שיודע שהן של בהמה מגולין הרי הן של בהמה עד שיודע שהן של אדם תוספתא אהל' יז יג.  המהלך מעכו לאכזיב מימינו למזרח הדרך טהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשרות ובשביעית עד שתיוודע לך שהיא פטורה משמאלו למערב הדרך טמאה משום ארץ העמים ופטורה וכו' עד שתיוודע לך שהיא חייבת ירוש' שבי' ו לו:.  בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה חול' ט..  וכן כתבו באותן אגרות שלום לכם עד אין חקר יודע לכם שאדם אחד יש בינינו וכו' מד"ר אסת', אם על המלך טוב.  לידע להודיע ולהוודע שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא אבות ד כב.  —  ליודע, לִוָּדַע, במקום לְִהִוָּדַע:  בחטא שאין סופו ליודע אבל חטא שסופו ליודע כמי שיש ידיעה בסוף שבוע' ט:. —  ונוֹדַע, כמו הוֹדִיעַ:  וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי' לא נוֹדַעְתִּי להם שמות ו ג.

—  פִע', יִדַּע, יִדַּעְתָּ, —  יִדַּע את פלוני דבר, עשה שפלוני יֵדַע הדבר:  המימיך צוית בקר יִדַּעְתָּה6 שחר מקמו איוב לח יב.  —  ובתו"מ:  חייך יש לך לידע וליידע טוב אחריתן של בני מראשית שנתתי להם במצרים מד"ר קהלת, כי העושק.  —  ואמר הפיטן:  עקשים בארח מישור מסלול יִדַּע, ועל נאמו במה אדע, נדון בקו ידע תדע מוס' א' ר"ה, אמץ אדירי.  בטלול ענניו הרכיבן בין סכך לסכך, ויתיצבו תחתיו כבתחתית סכך, יִדְּעָם תבנית משכן איך יהי מסוכך, ובתבניתו לבנון מוכן לסכך ב' סכות, אלים כהשעין.  יקר נערב כניחֹחים, רחש תחן נאנחים, יִדְּעָם בגיא כסלוחים, כשושנה בין החוחים יוצר שבת חוהמ"פ, אהוביך.  וכחתי צריך לעשן, יִדַּעְתִּיךָ לאפוד ולחשן יוצ' ב פסח, אודך.  הורם (את שלוחי עמך) מה שיאמרו, הבינם מה שידברו, השיבם מה שישאלו, יַדְּעֵם היך יפארו מוס' א' ר"ה, היה עם פיפיות.

 — פֻע', יֻדַּע, מְיֻדָּע, מְיֻדָּעִי, מְיֻדָּעִים, מְיֻדָּעָיו, — מְיֻדָּעוֹ של פלוני, שפלוני יודע אותו, מכירו, שהוא ידוּע לפלוני, ידידו:  ויך יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדליו וּמְיֻדָּעָיו וכהניו מ"ב י יא.  ואתה אנוש כערכי אלופי וּמְיֻדָּעִי אשר יחדו נמתיק סוד תהל' נה יד-יה.  הרחקת מְיֻדָּעַי ממני שתני תועבות למו שם פח ט.  הרחקת ממני אהב ורע מְיֻדָּעַי מחשך7 שם יט.  מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד לִמְיֻדָּעָי ראי בחוץ נדדו ממני שם לא יב.  חדלו קרובי וּמְיֻדָּעַי שכחוני איוב יט יד. — ובדקדוק, °מְיֻדָּע, מיודע, כמו יָדוּעַ, שצריך לציין אותו בהא הידיעה:  כי השוא שקודם היוד סימן למנוכר ואלו היה מלך היה מיודע כמו ביום זבחכם מנוכר כלומר באיזה יום שיהיה ביום ההוא מיודע הפך ים ליבשה מנוכר ביבשה עבר ישראל מיודע וכן ברוב המקרא והכתוב צריך למנוכר ולמיודע לפיכך ינקד בשוא כדי שיוכר שהוא מנוכר הור' הקורא, שער ידיע' השוא.

 — הִפע', הוֹדִיעַ, הוֹדַעְתָּ, הוֹדַעְנוּ, הוֹדַעְתֶּם, אוֹדִיעַ, אוֹדִיעָה, תּוֹדִיעַ, יוֹדִיעַ, יוֹדִיעוּ, יֹדִיעוּ, הוֹדִיעַנִי, הוֹדִיעֲךָ, הוֹדַעְתַּנִי, הוֹדַעְתָּהּ, הוֹדַעְתָּם, הוֹדַעְתִּיךָ, הוֹדִיעָם, אוֹדִיעֲךָ, אוֹדִיעֵם, תּוֹדִיעֵנִי, יוֹדִיעֶנּוּ, יוֹדִיעֻם, הוֹדִיעַ, הוֹדַע, הוֹדִיעֵנִי, הוֹדִיעֵם, הוֹדִיעוּ, הוֹדִיעוּנוּ, — הוֹדִיעַ את פלוני ולפלוני, עשה שיֵדַע:  אחרי הוֹדִיעַ אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך בראש' מא לט.  עשית את כל הגדולה הזאת לְהוֹדִיעַ את עבדך ש"ב ז כא.  ושפטתי בין איש ובין רעהו וְהוֹדַעְתִּי את חקי האלהים ואת תורתיו שמות יח יו.  אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הוֹדַעְתִּי נאמנה הוש' ה ט.  הוֹדִיעַ יי' ישועתו תהל' צח ב.  מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הוֹדַעְתָּ את עבדיך מ"א א כז.  הוֹדַעְתָּ בעמים עזך תהל' עז יה.  וְהוֹדַעְתֶּם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה יהוש' ד כב.  וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וְיֹדַע יי' את אשר לו במד' יו ה.  בן אדם הֹודַע את ירושלם את תועבתיה יחזק' יו ב.  וכל צורתו וכל תורתו הוֹדַע אותם שם מג יא.  החזים בכוכבים מוֹדִיעִים לחדשים מאשר יבאו עליך ישע' מז יג.  ויי' הוֹדִיעַנִי ואדעה ירמ' יא יח.  ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הוֹדַעְתַּנִי את אשר תשלח עמי שמות לג יב.  ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הוֹדִיעֵנִי נא את דרכך שם יג.  כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הֹדִיעֵנִי איוב יג כג.  ועתה אוֹדִיעָה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי ישע' ה ה.  בקרב שנים תּוֹדִיעַ חבק' ג ב.  הודו ליי' קראו בשמו הוֹדִיעוּ בעמים עלילתיו ישע' יב ד.  הוֹדִיֻענוּ במה נשלחנו למקומו ש"א ו ב.  ימים ידברו ורב שנים יֹדִיעוּ חכמה איוב לב ז.  ואנכי אוֹדִיעֲךָ את אשר תעשה ש"א יו ג.  בפעם הזאת אוֹדִיעֵם את ידי ואת גבורתי ירמ' יו כא.  סוד יי' ליראיו ובריתו לְהוֹדִיעָם תהל' כה יד.   ואקרא לך לְהוֹדִיעֵנִי מה אעשה ש"א כח יה.  למען הוֹדִיעֲךָ כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם דבר' ח ג.  הנני מוֹדִיעֲךָ את אשר יהיה באחרית הזעם דני' ח יט.  לְהוֹדִיעֲךָ קשט אמרי אמת משלי כב כא.  תּוֹדִיעֵנִי ארח חיים שבע שמחות את פניך תהל' יו יא. — הוֹדִיעַ את פלוני דבר, הראהו את כחו, הכהו וכדומה:  ויאמרו (הפלשתים ליהונתן ונערו) עלו אלינו וְנוֹדִיעָה אתכם דבר ש"א יד יב. — והוֹדִיעַ לו:  והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת וְהוֹדַעְתָּ להם את הדרך ילכו בה שמות יח כ.  פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וְהוֹדַעְתָּם לבניך ולבני בניך דבר' ד ט.  שבעת ימים תוחל עד בואי אליך וְהוֹדַעְתִּי לך את אשר תעשה ש"א י ח.  תן לחכם ויחכם עוד הוֹדַע לצדיק ויוסף לקח משלי ט ט.

 — הָפע', הוֹדַע8, הוּדַע, מוּדַע, מוּדַעַת, — כמו נוֹדַע:  או הוֹדַע אליו חטאתו אשר חטא ויקר' ד כג.  זמרו יי' כי גאות עשה מוּדַעַת9 זאת בכל הארץ ישע' יב ה.

—  הִתפ', הִתְוַדַּע, אֶתְוַדָּע, הִתְוַדַּע אל פלוני, עשה שפלוני יֵדע מי הוא:  ולא עמד איש אתו בְּהִתְוַדַּע יוסף אל אחיו בראש' מה א.  אם יהיה נביאכם יי' במראה אליו אֶתְוַדָּע בחלום אדבר בו במד' יב ו. —  ובתו"מ:  אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות אבות א י.  כבה מבעוד יום ונתודע לו משחשיכה וכו' כבה בשבת זו ונתודע לו בשבת הבאה ירוש' שבת ג ו:.  אמר להם משה (לישראל)  עד שלא בחר אתכם נתודע שמו על ידכם וכו' מאותה שעה נתודע שמו של הקב"ה בכל העולם אגד' בראש' עד.  אין הקב"ה נתודע בעולמו אלא ע"י שהביא יסורין על הבריות שם עז. —  ואמרו הפיטנים גם נִתְיַדַּע:  בטרם הרים הטבעו, זויות עולם בי נוטעו, הררי ישראל בי נתקעו, הרי עד בי נתידעו, הררי אל בי נתודעו ר"א קליר, יוצ' שבוע', יי' קנני.