יָה

 — קצור מהשם יָהוּ, בסופי השמות הפרטים המָרכבים עם השם יָהוּ הנזכר1: אֵלִיָּה התשבי (מ"ב א ג), במקום אליָהוּ.  גדליָה בן אחיקם (ירמ' מ ה), במקום גדליָהוּ.  גמריָה בן חלקיָה (שם כט ג), במקום גמריָהוּ, חלקיָהוּ.  וימלך זכריָה בנו תחתיו (מ"ב יד כט), במקום זכריָהוּ.  יאשיָה בן צפניָה (זכר' ו י), במקום יאשיָהוּ, צפניָהוּ.  שריָה עזריָה ירמיָה (נחמ' י ג), במקום שריָהוּ, עזריָהוּ, ירמיָהוּ.  ישעיָה בן עתליָה (עזר' ח ז), במקום ישעיָהוּ, עתליָהוּ.  מתתיָה (שם י מג), במקום מתתיָהוּ.  ויוסף ונתניָה (דהי"א כה ב), במקום נתניָהוּ.  עבדיָה בן יחיאל (עזר' ח ט), במקום עבדיָהוּ.  צדקיָה (דהי"א ג יו), במקום צדקיָהוּ.  רחביָה (שם כג יז), במקום רחביָהוּ.  שמעיָה איש האלהים (מ"א יב כב), במקום שמעיָהוּ.  שמריָה (דהי"ב יא יט), במקום שמריָהוּ.  שפטיָה בן מתן (ירמ' לח א), במקום שפטיָהוּ.  — ובקצת מלים: ארץ מאפליָה2 (ירמ' ב לא), גדל העצה ורב העלילִיָּה3 (שם לב יט), רשפי אש שלהבתיָה4 (שה"ש ח ו).



1 יש מפקפקים בדבר וסוברים כי אין כאן אלא הוספת סופית להשם.

2 כך למערבאי, למדנחאי מאפל-יהּ.  ואמר רד"ק (בערך מאפל מאפליה): במקצת ספרים מדויקים מְאַפֵּלְיָה המם בשוא והאלף בפתח והפא בדגש חזק ובכל הספרים היא מלה אחת וענינה שתי מלות וכן שלהבתיה וסמך מאפל אל השם יתברך מרוב האפל כמו שסמך שלהבתיה מרוב השלהבת וכן כל דבר שרוצה להגדילו סומך אותו אל השם כמו בהררי אל.  ע"כ.  אך קצת החדשים מפקפקים בשמוש יה בכונה זו, ורואים בתיבה קטנה זו הוספה סופית בלבד.

3 לפי דעת כל המבארים מרכב מן עליל ומן יה.

4 כך למערבאי וב"א, למדנחאי וב"ג שלהבת יה, בשתי מלים, וכן בהרבה דפוסים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים