1, ש"ז, בכנ' יְהָבְךּ, יְהָבִי, — מַשָׂא, ובהשאלה במשמ' מוסרית, משא צרכי האדם, Last; charge; burden:  השלך על יי' יְהָבְךָ2 והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק (תהל' נה כג).  —  והשתמשו הרבה בסהמ"א במלה זו בזו המשמ':  והכהנים והלוים השליך יהבם השם יתעלה על כל שבטי ישורון (מלמ' התלמיד', בהעלותך).  את חצני נערתי, ויהבי על בוראי השלכתי, ולחבר החלותי (מ' אלדבי, הקד' ש"א).  ששואלים ממני מס שלא מן הדין ואני אל ה' בטחתי ועליו יהבי השלכתי הוא יגמור בעדי (שו"ת תורת חסד קצו).  °והַיָּהָב, במשמ' החובה:  האלופים ממנטובא יצ"ו אשר עליהם הושלך היהב יעברו עליו (על הספר) לראות הטוב אם רע (אגר' מקרימונ' לרמ"ע מפאנו, שנ' שלד, REJ 1896, 86).  אי אפשר לי לדון על פי האומר לרוב ריחוק המדינות ואי אפשר לדרוש ולחקור כל הצורך ועל רבותיי שבאשכנז הסומכים עליהם השלכתי היהב כי היה להם משפט הגאולה באשר יכלו לדרוש ולחקור תוכן המעשה (תשו' מהר"י קולון א).  — ואמר הפיטן:  טוהר זכיות, ושאג קול בכיות, טבע צול דכיות, יפן ובם ימלוך, יהב משליכים, עליו בני מלכים, יום זה לו מחכים, בו יבוא למלוך (מוס' א ר"ה, אנסיכה).  הבתולות בהקבץ שנית במאהב, כבודה בת מלך השליכה יהב, כי צדיק ה' צדקות אהב (קרוב' לפור', הבתולות).  טרחם נשוא ולכלכל יהב, קולי להאזין באהב (סליח' יום א, אין מי יקרא).  — והמליץ אמר:  שית יהבך עליו והוא יעשה הטוב והיה שמח בכל אשר ישיגך (אסף טז לח).  אשרי איש מצא רעים וכו' יחיה בנעימים כל הימים ישלך עליהם יהבו והם יעשו (שם כב כג).  יהב עיר המלוכה על איש מדון השליכו ולשמרה גם צבא רב אתו שם הניחו (יל"ג, מלחמ' דוד בפלשת' א).  — ומ"ר:  יבזו ידידיך יכנום כלבים, טהורי לב עליך ישליכו יהבים (סליח' יום ג, תערג אליך).  חזקו ויאמץ לבבכם מיחלים לו הוים, סלו לרוכב בערבות מכלכל יהבים, הודו לזכר קדשו מוחץ רהבים (שבת בראש', אחשבה  לדעת).  —  ובכנ':  כי כונתנו בתפלה אינה כי אם כלות הנפש אל האלהים וכניעתה לפניו עם רוממותה לבוראה ושבחה והודאתה לשמו והשלכת כל יהביה עליו (חו"ה, חשב' הנפש ג).  —  ובסמי':  למיום נגלו על לשונך סעיפי התעודה שורשו בלבך גזעיהם נאלמו דומיה המתחכמים השליכו יהבי החכמה עליך יראו את נפשם במורד ויהודה עם אל ועם קדושים רד (עמנ', מחב' יב).