1, פ"י, צווי הַב, הָבָה2, הָבִי2, הָבוּ2, עת' אֵהַב, תֵּהַב, תֵּהֲבִי3, — נתן, geben; donner; to give : ויאמר יעקב אל לבן הָבָה את אשתי כי מלאו ימי בראש' כט כא.  ותאמר (רחל) אל יעקב הָבָה לי בנים ואם אין מתה אנכי שם ל א.  ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הָבָה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף ויאמר יוסף הָבוּ מקניכם שם מז יה-יו.  ותאמר לו (עכסה לאביה) הָבָה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני שופט' א יה.  אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו הָבָה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם תהל' ס יב-יג.  הָבוּ לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם דבר' א יג.  הָבוּ לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם יהוש' יח ד.  הנה כלכם בני ישראל הָבוּ לכם דבר ועצה הלם שופט' כ ז.  ויכתב בספר לאמר הָבוּ את אוריה אל  מול פני המלחמה החזקה ש"ב יא יה. ויאמר אבשלום אל אחיתפל הָבוּ לכם עצה מה נעשה שם יו כ.  הכי אמרתי הָבוּ לי ומכחכם שחדו בעדי איוב ו כב.  ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הָבוּ שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי זכר' יא יב.  ויאמר (בעז לרות) הָבִי המטפחת אשר עליך ואחזי בה רות ג טו. — ובמשמ' מפשטה, הָבָה לפלוני כבוד וכדומה: הָבוּ ליי' כבוד ועז דהי"א יו כח.  הָבוּ ליי' כבוד שמו שאו מנחה ובאו לחצרותיו תהל' צו ח. — ובעת הגרלה, הדבור הָבָה תמים, תמים. — הָבָה, מלת קריאה לזרוז, עי' הָבָה. — הַב, עי' זה הערך.  ואמר הפיטן: רשומות וחתומות, פתוחות וסתומות, לעם אשר אהב, בחבה יהב, והנחיל נחמדים בזהב, לעם לו מאהב ר"א קליר, א' שבוע', אז בכתב.  כוסף זמן כסף בעד זהב יהב צדיק ואביון בעבור נעלים רי"פ, מתק שפת' 93, קינ' על ר"ש מדינה. — ומקו' °ליהב: טרם כל מפעל חצב, יזם במחשבת צור חוצב, באחור וקדם בתוך נחצב, ליהב עליו כל המחצב יוצ' א ר"ה, את חיל.

— התפ', °הִתְיָהֵב: קדושנו רחוק וקרוב לשמוע נושא באהב, קורס כרע קרוב ורחוק נסבל להתיהב, הפסל נסך חרש וצורף בזהב שבת נחמו, אל אל שדי.