יוֹדִי
°1, ש"ז, נ"ר יודִים, — כמו יהודי: וטוב ונכון שדוקא יודים ישאבו את מי המצות ולא גוים (מהרי"ל, הלכ' לישת המצות). משתדל שיהיו כולם נשאבים על ידי יודים (שם). ובא אליהם נכרי אחד ואמר זול"ת אני מכיר יודי זה (שו"ת ר"מ פדווה נה).
1 כדי שלא לכתב צרוף השם יהו.