יוּחָס

*, ש"ז, מ"ר יוּחֲסִים, — כמו יַחַס, יַחַשׂ, מוצָא האדם לפי איכות משפחתו, מולדתו, genealog. Herkunft ; origine gènèalog; genealog. orig. , מגלת יוּחֲסִים, ספר יוּחֲסִים, המגלה, הספר שבו רשומים היוחסים האלה: אמר ר' שמעון בן עזאי מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש (יבמ' ד יג). אמר רבי לוי מגלת יוחסין מצאו בירושלם וכתוב בה הלל מן דוד (ירוש' תענ' ד סח. ומד"ר בראש' צח). אמר רב מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כוחן של חכמים וכהה מאור עיניהם (פסח' סב:). — שלשלת יוּחֲסִין: כל מי שהמקום מתעסק בו להעמיד ממנו אומה או שלשלת יוחסין היה המקום מתעסק בו בענין הזה לכתוב בו תולדות שכן את מוצא י"ב תולדות בכתובים (מד"ר במד' ב). אמר רבי סימון קשה היא שלשלת יוחסין לפני הקב"ה להעקר ממקומה (שם שה"ש, קמתי אני). — בכורת יוּחֲסִין: בני ראובן בכור ישראל אמור מעתה בכורת ממון ניטלה ממנו ולא ניטלה ממנו בכורת יוחסין  (שם בראש' פב). — וכל מחלקה של משפחות מאיכות אחת לפי מולדתם,genealg. Klasse; classe généal. geneal. class: עשרה יוחסין עלו מבבל כהני לויי ישראלי חללי גירי וחרורי ממזירי נתיני שתוקי ואסופי (קדוש' ד א). — יש לו לפלוני יוּחֲסִים, יש לו ידיעות אדות מוצא משפחתו: ואף תמר שלקחה יהודה זקניכם לא מפסול משפחה הוא אלא בתו של שם בן נח מה אתם יש לכם יוחסים (מד"ר רות, בסוף).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים