*  , ש"ז, מ"ר יְחָסִים, — כמו יִחוּס, יוּחָס, א) שיכות משפחה של אדם לאבותיו בדרך חקי, legitime Abstammung; origine généal. légitime; legal pedigree : גוי שבא על גויה וילדה ר"י אמר גוים יש להם יחסים ר"ש בן לקיש אמר גוים אין להן יחסים ירוש' יבמ' ב ד.. — ובמשמ' מוצא משפחה חשובה, edle Abstammubg; origine noble; noble origine: מודה רבי שמעון שאם הטעה לשבח יחסים אינה מקודשת ירוש' קדוש' ב סב ג.  זכות יחסיהם עומדת להם במלחמה שם ד סו.. — ואמר המשורר: ילד בלי שם אם יהי רץ אחרי בין והוא לו יהיה יחס טוב מיליד שר אחרי עיניו יתור רמב"ע, תרשיש י. — ואמר החכם: המוסר יחס למי שאין לו יחס משלי חכמ', דרך טובים.  המוסר טוב לך מן היחס כי היחס צריך למוסר ואין המוסר צריך ליחס ר"י חריזי, תחכמ' מד.  והשם טוב הוא הגדול שביחסים מעל' המדות מז:.  בני כשתראו בעל מוסר אל תשאלו על אבותיו ועל ייחוסו כי המוסר הוא היחס הגדול ואם אין מוסר אין יחס בית מדות, מעל' החכמ'. — ובכלל שלשלת המשפחה: שנעשה (שלמה) ראש ליחסים פסיק' רבתי ו.  וכבר שם השם יתעלה הקנאה בגברים לשמירת היחסים והמשפחות מאזני צדק, אלגזלי 140. — ב)  בדקדוק, °שֵׁם הַיַּחַס, שם המורה כי הדבר שמצֻין בשם זה הוא נולד ויצא מהדבר שהשם הזה בצורתו העקרית מורה עליו, כמו ראובנִי, שיצא מראובן, וכן שמעונִי, גדעונִי וכדומה: ואם בסופו הא רפה לנקבה תהיה במקומה יוד היחס ברוב דבריהם כאשר אמרו ביחס אל בריעה הברִיעי הרקמה, שער כא.  הראובני והגדי ודומיהם כלם הם שמות היחס לשבטו ולמשפחתו כמו יהודים משבט יהודה ישראלים על שם יעקב אבינו שנקרא ישראל ראב"ע, צחות, שער השמות.  וזה היוד שהוא יוד היחס ברוב השמות שתבא בהם לא יתכן המלה זולתה רד"ק, מכלול שדה"ש. — ג) °במחקר והגיון, יחס דבר לדבר, השיכוּת והערך וחבור וצרוף שיש בין הדברים, Verhältnis; relation : אמנם זה סותר הפילוסוף בהראותו היות לנפש יחס מה עצמי אל הגוף מאמר הנפש לרשב"ג.  ההצטרפות והוא יחס בין שני דברים בם בעצם יאמר כל אחד מהם בהיקש אל חבירו כאב והבן והאדון והעבד והחצי והכפל אמונ' רמה א א.  מאמר המצטרף הוא בתארך הגוף בגוף אחר זולתו והגוף האחר גם כן יהיה מיוחס אליו באותו היחס שבין שניהם ויהיה לכל א' משניהם שם יורה על הצטרפותו מבלי זכרון המצטרף כאמרך האדון והעבד ר"י א"ת, רוח חן י.  ההויות הטבעיות אשר הם מתחברות מיחסים דקים לא תשיגם המחשבה לדקותם אשר אם יארע מכשול מעט ביחסים ההם היתה נפסדת ההויה ההיא כוזרי א צט.  והוא יתברך ידע יחסי העברות עם יחסי ההפסדים נהר פישון, פר' זכור.  ואין למזגם יחס עם מזגך שם.  מי האיש החפץ להוציא במספר צבא היחסים המתחדשים במערכות אלהים חיים קול יהוד', כוזרי א יב. — ובתשברת וחשבון ומלאכת הנגינה: המספרי יעיין ביחס הכפל והמוסיף חלק מאשר הוא יחס מספר ובעל חכמת המוסיקא יעיין בהם מאשר הם יחסי קולות מסכימות בחוש או בלתי מסכימות כל מלאכ' הגיון, מופת.  דע כי היחס הוא הכמות הצרופיי והכמות הוא סוג כולל לשני מיני הכמה שהם הצרופיי וזולתו וכו' ולכן ראוי שנגדור שם היחס בגדר פרטיי והוא שנאמר שהיחס הוא המספר הצרופיי חכמת המספר לר"א מזרחי ב ג ב.  כי כל יחס הוא מחובר משני שעורים באשר קדם ולכן יחויב שיהיה שם שיעור שלישי בהכרח עד שיתחייבו מהם שני יחסים יחס השיעור הראשון אל השיעור השני ויחס השיעור השני אל השיעור הג' שם. — ובמלאכת השיר, יחס החרוז: שיר קשור הוא השיר שאינו שומר יחס החרוז כי אם בסוף הסוגר שיר חרוזי הוא השיר שסוף הדלת וסוף הסוגר שומרים יחס החרוז ערוג' הבשם לב.