יוֹלֵדָה

ש"נ, — אשה יֹלֶדֶת: צירים אחזוני כצירי יוֹלֵדָה נעויתי משמע (ישע' כא ג). חבלי יוֹלֵדָה יבאו לו (הוש' יג יג). לכן יתנם עד עת יוֹלֵדָה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל (מיכ' ה ב). צירים וחבלים יאחזון כַּיּוֹלֵדָה יחילון (ישע' יג ח). החשיתי מעולם אחריש אתאפק כַּיּוֹלֵדָה אפעה אשם ואשאף יחד (שם מב יד). צרה החזקתנו חיל כַּיּוֹלֵדָה (ירמ' ו כד). מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כַּיּוֹלֵדָה ונהפכו כל פנים לירקון (שם ל ו). ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כַּיּוֹלֵדָה (שם מט כד). המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כַּיּוֹלֵדָה חולי וגהי בת ציון כַּיּוֹלֵדָה כי עתה תצאי מקריה (מיכ' ד ט-י'). רעדה אחזתם שם חיל כַּיוֹלֵדָה (תהל' מח ז). —  ומ"ר *יוֹלְדוֹת: ששם (בשער המזרח) משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעים (סוט' א ה). על שלש עבירות נשים מתות יולדות (שבת לב.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים