יֹלֶדֶת, ש"נ, בכנ' יוֹלַדְתּוֹ, — א) כמו יוֹלֵדָה: זאת תורת הַיֹּלֶדֶת לזכר או לנקבה (ויקר' יב ז). וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וְיוֹלֶדֶת יחדו (ויקר' יב ז). — ובתו"מ: כל אותן י"ג שנה שהיה חושש רבי את שיניו לא הפילה עוברה בא"י ולא נצטערה יולדת (ויקר' יב ז), ר"ל עד כה ועד כה, עד שהיולדת שולחת לקרוא המילדת ועד שהמילדת באה, מת הילד. — ב) האֵם: אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא לְיוֹלַדְתָּהּ (ויקר' יב ז). בושה אמכם מאד חפרה יוֹלַדְתְּכֶם (ויקר' יב ז). ישמח אביך ואמך ותגל יוֹלַדְתֶּךָ (ויקר' יב ז). — כעס לאביו בן כסיל וממר לְיוֹלַדְתּוֹ (ויקר' יב ז). ובתו"מ: ר"א בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה ר"י בן חנניה אשרי יולדתו ר' יוסי הכהן חסיד (ויקר' יב ז)1.
אָבְנָיִם. — הָרָה. — הֵרָיוֹן. — חבל, חבלים, חבלי יולדה. — *חַיָּה. — *חֲכָמָה. — *חֲרָרַת דם. — *טנוף, *טנף. — ילד, עי' ילד. *כּוּדָה, יציאת דם אחרי הלֵדה. — מְיַלֶּדֶת. — מַשְׁבֵּר. — *עֻבַּר, *מְעֻבּרת. — *פָּעָה, וכו', נהפכו ציריה. — *שׁליה. — *שׁפיר.
הערת השוליים מספר 1 חסרה, או לא מוספרה נכון! עצם המשל בארמית: בין חייתא למחבלתא אזל ברא דעלובתא.
1 אבות ב ח במקור המודפס, צ"ל: אבות ב יא — הערת פב"י.