יֹלֶדֶת, ש"נ, בכנ' יוֹלַדְתּוֹ, — א) כמו יוֹלֵדָה: זאת תורת הַיֹּלֶדֶת לזכר או לנקבה (ויקר' יב ז). וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וְיוֹלֶדֶת יחדו (ירמ' לא ח). — ובתו"מ: כל אותן י"ג שנה שהיה חושש רבי את שיניו לא הפילה עוברה בא"י ולא נצטערה יולדת (מד"ר בראש' לג). — ומשל: בין היולדת1 והמילדת הלך לו בנה של העלובה (מד"ר בראש' ס), ר"ל עד כה ועד כה, עד שהיולדת שולחת לקרוא המילדת ועד שהמילדת באה, מת הילד. — ב) האֵם: אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא לְיוֹלַדְתָּהּ (שה"ש ו ט). בושה אמכם מאד חפרה יוֹלַדְתְּכֶם (ירמ' נ יב). ישמח אביך ואמך ותגל יוֹלַדְתֶּךָ (משלי כג כה). כעס לאביו בן כסיל וממר לְיוֹלַדְתּוֹ (שם יז כה]). — ובתו"מ: ר"א בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה ר"י בן חנניה אשרי יולדתו ר' יוסי הכהן חסיד ([[מקור: אבות ב יא) אבות ב ח במקור המודפס.
אָבְנָיִם. — הָרָה. — הֵרָיוֹן. — חבל, חבלים, חבלי יולדה. — *חַיָּה. — *חֲכָמָה. — *חֲרָרַת דם. — *טנוף, *טנף. — ילד, עי' זה. *כּוּדָה, יציאת דם אחרי הלֵדה. — מְיַלֶּדֶת. — מַשְׁבֵּר. — *עֻבַּר, *מְעֻבּרת. — *פָּעָה, וכו', נהפכו ציריה. — *שׁליה. — *שׁפיר.
1 עצם המשל בארמית: בין חייתא למחבלתא אזל ברא דעלובתא.