1, ש"ז, מ"ר יָמִים, יָמִין, סמי' יְמֵי, יְמוֹת, בכנ' יוֹמִי, יוֹמְךָ,יוֹמוֹ, יָמַי, יָמָי, יָמֶיךָ, יָמַיִךְ, יָמֵינוּ, יְמֵיכֶם, מ"ז יוֹמַיִם, — הזמו שהשמש מאיר לארץ ולדרים עליה, ההפך מן לילה, Tag; jour; day: ויקרא אלהים לאור יוֹם ולחשך קרקא לילה בראש' א ה.  ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת הַיוֹם ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים שם יו.  וקיץ וחרף וְיוֹם ולילה לא ישבתו שם ח כב.  גנבתי יוֹם וגנבתי לילה שם לא לט.  ויי' נהג רוח קדים בארץ כל הַיּוֹם ההוא וכל הלילה שמות י יג.  הם עם יבוס וְהַיוֹם רד מאד שופט' יט יא.  להיות עינך פתחת אל הבית הזה לילה וָיוֹם מ"א ח כט.  יוֹם חשך ואפלה יוֹם ענן וערפל יוא' ב ב.  אני יי' נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה וָיוֹם אצרנה ישע' כז ג.  והיו לנו הלילה משמר וְהַיוֹם מלאכה נחמ' ד יו.  לך יוֹם אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש תהל' עד יו.  ולילה כַּיוֹם יאירשם קלט יב.— ומדת הזמן של יום לבדו או של יום ולילה יחד: ויהי ערב ויהי בקר יוֹם אחד בראש' א ה. ויהי ערב ויהי בקר יוֹם שני שם ח.  הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יוֹם אחד ומתו כל הצאן שם לג יג.  בַּיּוֹם השלישי וישא אברהם את עיניו שם כב ד.  וְיוֹם השביעי שבת ליי' אלהיך שמות כ י. — מַחֲצִית היום: ויקרא בו (בספר התורה) וכו' מן האור עד מחצית הַיּוֹם נחמ' ח ג.  ויקראו בספר תורת יי' אלהיהם רבעית הַיּוֹם שם ט ג. — יוֹם יוֹם, לאמר בכל יום: ויהי כדברה אל יוסף יוֹם יוֹם ולא שמע אליה בראש' לט י.  והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יוֹם יוֹם שמות יו ה.  ואותי יוֹם יוֹם ידרשון ודעת דרכי יחפצון ישע' נח ב.  ברוך אדני יוֹם יוֹם יעמס לנו תהל' סח כ.  ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יוֹם יוֹם משחקת לפניו בכל עת משלי ח ל.  אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יוֹם יוֹם לשמר מזזות פתחי שם לד. — יוֹם וָיוֹם, כמו"כ במשמ' זו: ובכל יוֹם וָיוֹם מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים אסת' ב יא.  ויהי באמרם אליו יוֹם וָיוֹם ולא שמע אליהם שם ג ד. — ויום בְּיוֹם: ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יוֹם בְּיוֹם במספר עזר' ג ד.  ויקרא בספר תורת האלהים יוֹם בְּיוֹם מן היום הראשון עד היום האחרון נחמ' ח יח.  ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ליי' יוֹם בְּיוֹם דהי"ב ל כא.  כה עשו לְיוֹם בְּיוֹם ויאספו כסף לרב שם כד יא. — כְּיוֹם בְּיוֹם, כמו בכל יום: ודוד מנגן בידו כְּיוֹם בְּיוֹם והחנית ביד שאול ש"א יח י. — יוֹם בְּיוֹמוֹ, בכל יום הקבוע, לפי מה שנקבע ליום ההוא: והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יוֹם בְּיוֹמוֹ כאשר בהיות התבן שמות ה יג.  לא תגרעו מלבניכם דבר יוֹם בְּיוֹמוֹ שם יט.  להקריב אשה ליי' עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יוֹם בְּיוֹמוֹ ויקר' כג לז.  לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יוֹם בְּיוֹמוֹ מ"א ח נט.  וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יוֹם בְּיוֹמוֹ כל ימי חייו מ"ב כה ל.  ואמנה על המשררים דבר יוֹם בְּיוֹמוֹ נחמ' יא כג.  וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים דבר יוֹם בְּיוֹמוֹ שם יב מז.  וימן להם המלך דבר יוֹם בְּיוֹמוֹ מפתבג המלך דני' א ה.  להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יוֹם בְּיוֹמוֹ דהי"ב ח יד. — יוֹם אחד, ביום מן הימים:  ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול איןלי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ש"א כז א . — ובסמי' עם שמות אחרים, לגדֹר טיבו של היום שמדֻבר בו, יום השבת: זכור את יוֹם השבת לקדשו שמות כ ח. — יום כפֻרים: כי יוֹם כפרים הוא לכפר עליכם ויקר' כג כח. — יום תרועה: כל מלאכת עבדה לא תעשו יוֹם תרועה יהיה לכם במד' כט א.— יום השֶׁלג: והוא ירד והכה את האריה בתוך הבאר בְּיוֹם השלג ש"ב כג כ. — יום הקציר: כצנת שלג בְּיוֹם קציר ציר נאמן לשלחיו משלי כה יג.— יום קרה: מעדה בגד בְּיוֹם קרה שם כ.— יום צרה: כה אמר חזקיהו יוֹם צרה ותוכחה ונאצה היום הזה מ"ב יט ג. — ובמשמ' הזמן שקרה בו דבר: הנה נא זקנתי לא ידעתי יוֹם מותי בראש' כז ב.  ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יוֹם העלתו שמות מ לז.  לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר עד יוֹם אמרי אליכם הריעו והריעתם יהוש' י י.  הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום חסרה וא"ו במקור המדפס.  הערת פב"י גלות הארץ שופט' יח ל.  וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יוֹם אשר נלכדה ירושלם ירמ' לח כח.  ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן הַיּוֹם הוסדה ועד עתה שמות ט יח. למן הַיּוֹם אשר ברא אלהים אדם על הארץ דבר' ד לב.  למן הַיּוֹם אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה שם ט ז.  בְּיוֹם עשות יי' אלהים ארץ ושמים בראש' ב ד.  בּיוֹם הכתי כל בכור בארץ מצרים במד' ג יג.  בּיוֹם צאתנו ללכת אליכם יהוש' ט יב.  כי היית משגב לי ומנוס בְּיוֹם צר לי תהל' נט יז. — יוֹם של פלוני, שפלוני עשה או יעשה בו דבר מהדברים: הילילו כי קרוב יוֹם יי' כשד משדי יבא ישע' יג ו, היום שאלהים יגלה בו כחו ועזו, שיעשה נסים ונפלאות, וכדומה.  הנה יוֹם יי' בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה שם ט.  הוי המתאוים את יוֹם יי' למה זה לכם יוֹם יי' הוא חשך ולא אור עמו' ה יח.  ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יוֹם יי' כי קרוב יוא' ב א.  הס מפני אדני יי' כי קרוב יוֹם יי' כי הכין יי' זבח הקדיש קראיו צפנ' א ז.  לעמד במלחמה בְּיוֹם יי' יחזק' יג ה.  הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יוֹם יי' הגדול והנורא מלאכי ג כג. — יום מִדְיָן, היום שהיתה בו המלחמה עם מדין: כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כְּיוֹם מדין ישע' ט ג. — יוֹם יזרעאל, היום שיתאסף העם במקום הזה: ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יוֹם יזרעאל הושע ב ב. — יוֹם ירושלם: זכר יי' לבני אדום את יוּם ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה תהל' קלז ז, ר"ל יום חרבנה שהשתתפו בה. —  ויוֹם בלבד, במשמ' יום של צרה: ואל תרא בְּיוֹם אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה עובד' א יב.  לא נין לו (להרשע) ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו על יוֹמוֹ נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער איוב יח יט-כ. — ובמשמ' היום הקבוע למותו או להענש בו בענש מהענשים: כי קרוב יוֹם אידם דבר' לב לה.  ויאמר דוד חי יי' כי אם יי' יגפנו או יוֹמוֹ יבא ומת ש"א כו י. יקדמני בְּיוֹם אידי ויהי יי' משען לי ש"ב כב יט.  הוי עליהם כי בא יוֹמָם עת פקדתם ירמ' נ כז.  ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יוֹמוֹ בעת עון קץ יחזק' כא ל.  חללי רשעים אשר בא יוֹמָם בעת עון קץ שם לד.  אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יוֹמוֹ תהל' נז יג. —  ואמר בן סירא: אל תקנא באיש רשע כי לא תדע מה יומו ב"ס גני' ט יא. — בְּלֹא יוֹמוֹ, קודם הזמן הקבוע, הראוי והרגיל להמות וכדומה: בלא יוֹמֹו תמלא וכפתו לא רעננה איוב יה לב. — ובמשמ' יום מולדו של אדם ובכלל מולדו, גורלו, חייו וכדומה: אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יוֹמוֹ ויען איוב ויאמר יאבד יוֹם אולד בו שם ג א-ג. — ויוֹם במשמ' מזל: אם לא בכיתי לקשה יוֹם עגמה נפשי לאביון שם ל כה. — הַיּוֹם, במקום היום הזה, הנכחי, heute; aujourd'hui; to day : הן גרשת אתי הַיּוֹם מעל פני האדמה בראש' ד יד.  וגם אנכי לא שמעתי בלתי הֹיּוֹם שם כא כו.  ואבא הַיּוֹם אל העין שם כד מב.  אעבר בכל צאנך הַיּוֹם הסר משם כל שה נקד וטלוא שם ל לב.  הגל הזה עד ביני ובינך הַיּוֹם שם לא מח.   מדוע פניכם רעים הַיּוֹם שם מ ז.  את חטאי אני מזכיר הַיּוֹם שם מא ט.  האחד איננו והקטן הַיּוֹם את אבינו שם מב לב.  הן קניתי אתכם הַיּוֹם ואת אדמתכם לפרעה שם מז כג.  ויאמר מדוע מהרתן בא הַיּוֹם שמות ב יח.  מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם הַיּוֹם שם ה יד.  הַיּוֹם אתם יצאים בחדש האביב שם יג ד.  התיצבו וראו את ישועת יי' אשר יעשה לכם הַיּוֹם כי אשר ראיתם את מצרים הַיּוֹם לא תספו לראתם עוד עד עולם שם יד יג.  ויאמר משה אכלהו הַיּוֹם כי שבת הַיּוֹם ליי' הַיּוֹם לא תמצאהו בשדה שם יו כה.  לך אל העם וקדשתם הַיּוֹם ומחר שם יט י.  כי הַיּוֹם יי' נראה אליכם ויקר' ט ד.  הן הַיּוֹם הקריבו את חטאתם שם י ט.  יי' אלהיכם הרבה אתכם והנכם הַיּוֹם ככוכבי השמים לרב דבר' א י.  אתה עבר הַיּוֹם את גבול מואב שם ב יח.  העידתי בכם הַיּוֹם את השמים ואת הארץ שם ד כו.  שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם הַיּוֹם שם ה א.  ראה אנכי נתן לפניכם הַיּוֹם ברכה וקללה שם יא כו.  אתם קרבים הַיּוֹם למלחמה על איביכם שם כ ג.  אתם נצבים הַיּוֹם כלכם לפני יי' אלהיכם שם כט ט.  ראה נתתי לפניך הַיּוֹם את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע שם ל יה.  ויאמר יי' אל יהושע הַיּוֹם גלותי את חרפת מצרים מעליכם יהוש' ה ט.  ועתה הנה אנכי הַיּוֹם בן חמש ושמנים שנה עודני הַיּוֹם חזק כאשר ביום שלח אותי משה שם יד י-יא.  ואתם תשבו הַיּוֹם מאחרי יי' והיה אתם תמרדו הַיּוֹם ביי' ומחר אל כל עדת ישראל יקצף שם כב יח.  והנה אנכי הולך הַיּוֹם בדרך כל הארץ שם כג יד.  למה נגפנו יי' הַיּוֹם לפני פלשתים ש"א ד ג.  כי הַיּוֹם בא לעיר כי זבח הַיּוֹם לעם בבמה שם ט יב.  מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם הַיּוֹם אל הלחם שם כ כז.  ויאמר יואב הַיּוֹם ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך ש"ב יד כב.  בן שמנים שנה אנכי הַיּוֹם האדע בין טוב לרע שם יט לו.  חי יי' וכו' כי הַיּוֹם יומת אדניהו מ"א ב כד.  הידעת כי הַיּוֹם יי' לקח את אדניך מעל ראשך מ"ב ב ג.  עוד הַיּוֹם בנב לעמד ישע' י לב.  ואני הנה נתתיך הַיּוֹם לעיר מבצר ירמ' א יח.  הנה פתחתיך הַיּוֹם מן האזקים אשר על ידך שם מ ד.  ותאמר לה חמותה (לרות) איפה לקטת הַיּוֹם וכו' ותאמר (רות) שם האיש אשר עשיתי עמו הַיּוֹם בעז רות ב יט.  זבחי שלמים עלי הַיּוֹם שלמתי נדרי משלי ז יד.  והצליחה נא לעבדך הַיּוֹם ותנהו לרחמים לפני האיש הזה נחמ' א יא.  יבוא המלך והמן הַיּוֹם במקור הסרוק נשמטה יו"ד. הערת פב"י אל המשתה אשר עשיתי לו אסת' ה ד. — והיום במשמ' בזמן שאנו חיים בו: כי לנביא הַיּוֹם יקרא לפנים הראה ש"א ט ט.  מי דוד ומי בן ישי הַיּוֹם רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו שם כה י . — כְּהַיּוֹם,עַתָּה, עוד מעט: במקור הסרוק נדפס בטעות עוד טעם וצ"ל עוד מעט  הערת פב"י כבאכם העיר כן תמצאון אתו וכו' כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כְהַיּוֹם תמצאון אתו ש"א ט יג. — כַּיּוֹם, במשמ' זו: ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא וכו' ויאמר יעקב מכרה כַיּוֹם את בכרתך לי וכו' ויאמר יעקב השבעה לי כַּיּוֹם וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב בראש' כה ל-לג.  גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן וכו' ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כַֹּיּוֹם החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ש"א ב יה-יו.  ואתה עמד כַּיּוֹם ואשמיעך את דבר אלהים שם ט כז.  ישבע לי כַיּוֹם המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב מ"א א נא.  ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כַיּוֹם את דבר יי' שם כב ה.  הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא תצומו כַיּוֹם להשמיע במרום קולכם ישע' נח ד. — כַּיּוֹם הזה, כמו שהוא עתה: ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כַּיּוֹם הזה להחית עם רב בראש' נ כ.  כי הקשה יי' אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כַּיּוֹם הזה דבר' ב ל.  ואתכם לקח יי' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כַּיּוֹם הזה שם ד כ.  כי הקים בני את עבדי עלי לארב כַּיּוֹם הזה שם כב ח.  ותשמר לו (לדוד) את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כַּיּוֹם הזה מ"א ג ו.  לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כַּיּוֹם הזה ירמ' יא ה.  לתת אתכם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כַּיּוֹם הזה שם כה יח.  לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כַּיּוֹםֹ הזה דני' ט ז. — כְּהַיּוֹם הזה: לטוב לנו כל הימים לחיתנו כְּהַֹיּוֹם הזה דבר' ו כד.  ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כְּהַיּוֹם הזה ירמ' מד כב.  ובענותינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כְּהַיּוֹם הזה עזר' ט ז. — וגם במשמ' ביום ההוא, בזמן ההוא: ויהי כְּהֹיּוֹם הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו בראש' לט יא. — עד הַיּוֹם הזה, עד זמנו של המדבר או הכותב: וישם אתה יוסף לחק עד הַיּוֹם הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש בראש' מז כו.  ויירשם וישבו תחתם עד הַיּוֹם הזה דבר' ב כב.  ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד הַיּוֹם הזה שם ג יד.  ואת רחב הזונה ואת בית אביה וכו' החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד הַיּוֹם הזה יהוש' ו כה.  ויקימו עליו גל אבנים גדול עד הַיּוֹם הזה וישב יי' מחרון אפו על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד הַיּוֹם הזה שם ז כו.  וישימם תל עולם שממה עד הַיּוֹם הזה שם ח כח.  וישב הכנעני בקרב אפרים עד הַיּוֹם הזה שם יו י.  ויקרא שמה לוז הוא שמה עד הַיּוֹם הזה שופט' א כו.  על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד הַיּוֹם הזה שם יה יט.  לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד הַיּוֹם הזה ש"א כז ו.  וישמה (דוד) לחק ולמשפט לישראל עד הַיּוֹם הזה שם ל כה.  ויקרא לה יד אבשלום עד הַיּוֹם הזה ש"ב יח יח.  ויהיו שם עד הַיּוֹם הזה  מ"א ח ח.  ויעלם שלמה למס עבד עד הַיּוֹם הזה  שם ט כא.  ואדומים במקור בתנ"ך קרי וכתיב וַאֲרוֹמִים. הערת פב"י באו אילת וישבו שם עד הַיּוֹם הזה מ"ב יו ו.  כאשר עשו אבתם הם עשים עד הַיּוֹם הזה שם יז מא.  הוקם את דברי יהונדב בן רכב אשר צוה את בניו לבלתי שתות יין ולא שתו עד הַיּוֹם הזה כי שמעו את מצות אביהם ירמ' לה יד.  ויקרא שמה במה עד הַיּוֹם הזה יחזק' כ כט. —  כָּל הַיּוֹם: על חומותיך ירושלם הפקדתי שמרים כל הַיּוֹם וכל הלילה תמיד לא יחשו ישע' סב ו.  כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל הַיּוֹם תהל' לב ג. — ובמשמ' תמיד, בלי הפסק: הכל הַיּוֹם יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכו' ישע' כח כד-כה.  אלה עשן באפי אש יקדת כל הַיּוֹם שם סה ה.  מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל הַיּוֹם תהל' נב ג.  חנני אלהים כי שאפני אנוש כל הַיּוֹם להם ילחצני שאפו שוררי כל הַיּוֹם כי רבים לחמים לי שם נו ב-ג. — וַיְהִי הַיּוֹם, במשמ' בא יום מהימים, פתאם, ביום אחד שלא נקוב איזה: ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליי' ויהי הַיּוֹם ויזבח אלקנה  ש"א א ג-ד.  ביום אחד מהימים.  ויצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש ויהי הַיּוֹם ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים שם יג כג-יד א .  ויהי הַיּוֹם ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם וכו' ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד נעשה נא עלית קיר קטנה וכו' והיה בבאו אלינו יסור שמה ויהי הַיּוֹם ויבא שמה ויסר אל העליה מ"ב ד ח-יא.  ויגדל הילד ויהי הַיּוֹם ויצא אל אביו אל הקצרים שם יח.  ככה יעשה איוב כל הימים ויהי הַיּוֹם ויבאו בני האלהים להתיצב על יי' איוב א ה-ו.  ויצא השטן מעם פני יי' ויהי הַיּוֹם ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור ומלאך בא אל איוב שם יב-יד. — ומ"ז יוֹמַיִם, יֹמַיִם, שני ימים: ראו כי יי' נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יוֹמָיִם שמות יו כט. אך אם  יום או יוֹֹמַיִם יעמד לא יקם שם כא כא.  לא יום אחד תאכלון (בשר) ולא יוֹמָיִם ולא חמשה ימים במד' יא יט.  או יֹמַיִם2 או חדש שם ט כב.  כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו יחיינו מִיֹּמָיִם2 ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו הוש' ו א-ב. — ומ"ר יָמִים3, להזמן שהשמש מאיר לארץ: כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה יָמִים ושלשה לילות ש"א ל יב.  וישבו אתו לארץ שבעת יָמִים ושבעה לילות איוב ב יג. — ומדת הזמן של הימים והלילות יחד: ויחל עוד שבעת יָמִים אחרים בראש' ח י.  ובן שמנת יָמִים ימול לכם כל זכר שם יז יב.  וישבת עמו יָמַים אחדים שם כז מד.  ויתאבל על בנו יָמִים רבים שם לז לד.  שבעת יָמִים מצות תאכלו שמות יב יה.  ששת יִָמִים תעבד ועשית כל מלכתך שם כ ט. — וסמי' יְמֵי4: וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו יְמֵי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום ויעברו יְמֵי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה בראש' נ ג-ד.  בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת יְמֵי טהרה ויקר' יב ד.  שבעת יְמֵי המשתה שופט' יד יב.  ושבעת יְמֵי החג יחזק' מה כג. ששת יְמֵי המעשה שם מו א.  כִּימֵי נדת דותה תטמא ויקר' יב ב.  כִּימֵי שכיר יהיה עמו שם כה נ. — וְיָמִים בלבד במשמ' יָמִים אחדים: תשב הנער אתנו יָמִים או עשור אחר תלך בראש' כד נה. — עוּל יָמִים, של ימים אחדים: לא יהיה משם עוד עול יָמִים וזקן אשר לא ימלא את ימיו ישע' סה כ. — ובמשמ' זמן מה: ויתן אתם (פרעה את שר המשקים ואת שר האופים) במשמר וכו' ויהיו יָמִים במשמר בראש' מ ג-ד.  או ימים או חדש או יָמִים במד' ט כב.  ותאכל הוא והיא וביתה יָמִים מ"א יז יה.  ישבתי ואבכה ואתאבלה יָמִים ואהי צם ומתפלל נחמ' א ד.  ואני דניאל נהייתי ונחליתי יָמִים ואקום  ואעשה את מלאכת המלך דני' ח כז. —  קץ יָמִים, אחרי זמן מה: ויהי מקץ יָמִים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליי' בראש' ד ג.  ויהי מקץ יָמִים וייבש הנחל מ"א יז ז.  בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ יָמִים נשאלתי מן המלך נחמ' יג ו. — מלאו יָמָיו, נשלם הזמן הקבוע: ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו יָמָי ואבואה אליה בראש' כט כא.  וימלאו יָמֶיהָ ללדת שם כה כד.  ולא מלאו הַיָּמִים ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים ש"א יח כו-כז. — ויָמִין כמו יָמִים: ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הַיָּמִין דני' יא יב. — מִיָּמִים, אחרי ימים פחות או יותר רבים: ויהי מִיָּמִים וילחמו בני עמון עם ישראל שופט' יא ד.  וישב מִיָּמִים לקחתה שם יד ח.  ויהי מִיָּמִים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו שם יה א. — ומִיָּמִים רבים: ויהי מִיָּמִים רבים אחרי אשר הניח יי' לישראל וכו' ויקרא יהושע לכלל ישראל יהוש' כג א-ב. — לְיָמִים: ויהי לְיָמִים מימים וכעת צאת הקץ לְיָמִים שנים יצאו מעיו דהי"ב כא יט. —  לְמִיָּמִים: וּלְמִיָּמִים אשר צויתי שפטים על עמי דהי"א יז י. — יָמִים במשמ' שנה, ומִיָּמִים יָמָימָה, יָמִים. — ועם חדש, שנה, ירח, שבוע, מוֹעֵד, תקופה: וישב עמו חדש יָמִים בראש' כט יד.  מקץ שנתים יָמִים שם מא א.  ובכתה את אביה ואת אמה ירח יָמִים דבר' כא יג.  ואתה לא באת למועד הַיָּמִים ש"א יג יא.  ויהי לתקפות הַיָּמִים ותהר חנה ותלד בן שם א כ.  אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים יָמִים דני' י ב. — ובכלל יָמִים במשמ' זמן, בַּיָּמִים ההם, בזמן ההוא: הנפלים היו בארץ בַּיָּמִים ההם בראש' ו ד.  ויהי בַּיָּמִים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו שמות ב יא.  ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בַּיָּמִים ההם דבר' יז ט.  בַּיָּמִים ההם אין מלך בישראל שופט' יז ו.  בַּיָּמִים ההם חלה חזקיהו למות ישע' לח א.  ויהי בִּימֵי אמרפל מלך שנער בראש' יד א.  הרעב הראשון אשר היה בִּימֵי אברהם שם כו א.  בִּימֵי שמגר בן ענת בִּימֵי יעל חדלו ארחות שופט' ה ו.  והאיש בִּימֵי שאול זקן ש"א יז יב.  כסף לא נחשב בִּימֵי שלמה למאומה מ"א י כא.  בִּימֵי עזיהו יותם אחז חזקיהו מלכי יהודה ישע' א א.  בִּימֵי עזיה יותם וכו' וּבִימֵי ירבעם בן יואש מלך ישראל הוש' א א.  כי לא נעשה כפסח הזה מֵימֵי השפטים מ"ב כג כב.  מִימֵי הגבעה חטאת ישראל הוש' י ט.  מיום דברתי אליך מִימֵי יאשיהו ועד היום הזה ירמ' לו ב.  כל מחמדיה אשר היו מִימֵי קדם איכ' א ז.  הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי לְמִימֵי קדם מ"ב יט כה.  לְמִימֵי אבתיכם סרתם מחקי מלא' ג ז.  כי יהיה שלום ואמת בְּיָמָי ישע' לט ח.  אך בְּיָמֶיךָ לא אעשנה מ"א יא יב.  כי בְיָמָיו נפלגה הארץ בראש' י כה.  בְּיָמָיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור מ"ב כג כט.  בְּיָמָיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח ירמ' כג ו.  ההיתה זאת בִּימֵיכֶם ואם בימי אבתיכם יוא' א ב.  ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בִּימֵיכֶם לא תאמינו כי יספר חבק' א ה.  אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בִימֵיהֶם בימי קדם תהל' מד ב. — יָמָיו של פלוני, זמן חייו: ויכלו בבשת יָמָי ירמ' כ יח.  יָמַי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה איוב ז ו.  לבלתי שתות יין כל יָמֵינוּ ירמ' לה ח.  כי צל יָמֵינוּ עלי ארץ איוב ח ט.  לא תדרש שלמם וטבתם כל יָמֶיךָ לעולם דבר' כג ז.  הֲכִימֵי אנוש יָמֶיךָ אם שנותיך כִּימֵי גבר איוב י ה. — קרבו יָמָיו, מלאו יָמָיו, הגיע לימי הזקנה, הגיע זמנו למות: ויאמר יי' אל משה הן קרבו יָמֶיךָ למות דבר' לא יד.  כי ימלאו יָמֶיךָ ושכבת את אבתיך ש"ב ז יב.  כי מלאו יְמֵיכֶם לטבוח ירמ' כה לד. — מִיָּמָיו, בכל ימי חייו: ורעה לא תמצא בך מִיָּמֶיךָ ש"א כה כח.  ולא עצבו אביו מִיָּמָיו מ"א א ו.  הֲמִיָּמֶיךָ צוית בקר איוב לח יב.  לא יחרץ לבבי מִיָּמָי שם כז ו. —  לְיָמִים רבים, לזמן ארוך: החזון אשר הוא חזה לְיָמִים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא יחזק' יב כז. — לַיָּמִים, להזמן: היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לַיָּמִים אשר אני עשה אותך שם כב יד. —   יוֹם טוֹב, חַג: כי על יוֹם טוֹב בנו ש"א כה ח .  שמחה וששון ליהודים משתה וְיוֹם טוֹב אסת' ח יז. — צָעִיר לְיָמִים, צָעִיר. — והאריך יָמִים, חי זמן רב, אָרַךְ, הֶאֱרִִיךְ. — בָּא בַּיָּמִים, בּוֹא. — שְׂבַע יָמִים, זקן מאד, שָׂבֵעַ. — ובתו"מ בכל השמושים: שכיר יום  גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום שכיר שעות גובה כל היום  וכל הלילה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום ב"מ ט יא.  רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעה"ב דוחק אבות ב טו.   היום הולך אחר הלילה חול' ה ה.  כוכב אחד (אם נראה ברקיע) ודאי יום שנים לילה ירוש' ברכ' א ב:.  כל זמן שפני מזרח מאדימות זהו יום הכסיפו זהו בין השמשות השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה שם.  אילו אחד עשר יום שהחמה עודפת על הלבנה בכל שנה ירוש' ר"ה ב נח: .  כנגד שתי פעמים שהיום משתנה על הבריות שם ידה ב מט ג .  תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם אמרו לא באו ימים קלין עד שמת שם יומ' א לט.. — בֶּן יוֹמוֹ, שנעשה ביום ההוא, בן.  — ומ"ר בסמי' יְמוֹת: ופוסק על הזבל כל ימות השנה ב"מ ה ז.  במשכיר בית לחבירו אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח בימות החמה שלשים יום  ובכרכים אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חודש שם ח ו.  וזורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים ע"ז ג ח.  ושביל היחיד ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים תוספתא פאה א ח.  ואלו הן ימות החמה משתיעקר תבואה מתוכה אלו הן ימות הגשמים משתרד רביעה שניה שם טהר' ז ח.  אהבתי כי ישמע ה' את קולי לימות המשיח אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג אלי אתה ואודך לעתיד לבוא ירוש' ברכ' ב ד ד.  ארץ שמיתיה חיין לימות המשיח שם כלא' ט לב ג.  אין בין ימות הנערות לימות הבגרות אלא ששה חדשים בלבד שם יבמ' א ג..  אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד ברכ' לד:.  ר' נתן אומר בימות החמה חמה מהלכת בגובה של רקיע לפיכך כל העולם כולו רותח ומעיינות צוננין בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי רקיע לפיכך כל העולם כולו צונן ומעיינות רותחין פסח' צד:.  הרי נהר סמבטיון יוכיח שמושך אבנים כל ימות השבת ובשבת הוא נח מד"ר בראש' יא.  המלך המרומם לבדו מאז המשובח והמפואר והמתנשא מימות עולם ברכ' השח', המאיר.  — וגם * יומִים: עמד ירמיהו על שפת הירדן וקרא בן עמרם בן עמרם עמוד הגיע זמן שאתה מבוקש לפני הקב"ה אמר לו מה היום מיומים5 שאני מבוקש לפני הקב"ה מד"ר איכ', פתיח'. —  ימיו, ימי חייו, חייו של האדם: שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם ברכ' נה..  אין מוסרין את השם לכל אדם ולא לעומד בחצי ימיו אלא למי שיצאו רוב שניו מד"ר קהל' את הכל. — כל ימי, כל ימי חיי: א"ר יושוע בן קבסיו כל ימיי  הייתי בורח מן השררה ירוש' פסח' ו לג.. — וגם °ימי בלבד בלי כל, במשמ' זו: קוראים בלבב שלם, שאלו לשלום שלם, ימי אצעק ואפעה, מבין שרף ואפעה, כי אין מרבץ ומרעה, לעדר בבר חולם, ובשוב שבותו כחולם ר"י הלוי, קוראים בלבב. — *בימיו, בימיך: ובימיו (של יוחנו כה"ג) אין אדם צריך לשאול על דמאי ירוש' מע"ש ה נו ד.  בחייך ראית בימיך אדם נותן חטים ברחים ואינן נטחנות ויורדות מד"ר במד' ז. —  מִיָּמַי, מִיָּמֶיךָ, מִיָּמָיו, וכו', בכל ימי חיי:  א"ר יהושע בן קבסיו כל ימיי הייתי בורח מן השררה ירוש' פסח' ו לג.. —  וגם °יָמַי בלבד בלי כָּל, במשמ' זו:  קוראים בלבב שלם, שאלו לשלום שלם, ימי אצעק ואפעה, מסין שרף ואפעה, כי אין מרבץ ומרעה, לעדר בבר חולם, ובשוב שבותו כחולם ר"י הלוי, קוראים בלבב. —  *בימיו, בימיך:  ובימיו (של יוחנן כה"ג) אין אדם צריך לשאול על דמאי ירוש' מע"ש  ה נו ד.  בחייך ראית בימיך אדם נותן חטים ברחים ואינן נטחנות ויורדות מד"ר במד' ז. —  מִיָּמַי, מִיָּמֶיךָ, מִיָּמָיו, וכו', בכל ימי חיי:  א"ר חנניה סגן הכהנים מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השרפה זבח' יב ד.  ר"ש בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער קדוש' ד יד.  ר"ח סגן הכהנים אומר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא וכו' הוסיף ר' עקיבא ואמר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל פסח' א ו.  קראו את ההלל אם גמרו שנו ואם שנו שלשו אעפ"י שלא שלשו מימיהם ר' יהודה אומר מימיהם של כת שלישית לא הגיע לאהבתי כי ישמע יי' מפני שעמה מועטין שם ה ז.  אמר רבו גמליאל מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין ביצ' ב ו.  אמרו לו (לר' מאיר) מימיהם של בעלי בתים לא נמנעו מלהיות אוכלין זה אצל זה תוספתא דמאי ב ב.  אמר להן (ר"א לחכמים) מימיי לא קדמני אדם לבית הכנסת ירוש' תענ' ג סז..  א"ר אבהו מימי לא שחק בי אדם אלא זה שם קדוש' ג סג ד.  ראית מימיך]] ארי סבל  ארי קייץ שועל חנוני זאב מוכר קדירות והן מתפרנסין בלא צער [[מקור: שם ד סו ד.  ומכירך הוא רבן גמליאלמימיך אמר לו לא שם ע"ז א מ..  לא שאל לו שלום מימיו ועל שלווה ממנו הקדים לו שלום הרי זה רבית שם ב"מ ה י ד.   שלא הכירו אשה מימיהם והיו מענין בו (ביואש) כדרך שמענין את האשה שם קדוש' א סא..  אעפ"י שאני אומר כך וחברי אומרים כך מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חבירי שבת קלד..  א"ר אלעזר ב"ר יוסי מימי לא העדתי כתוב' כח:.  אמר ר' שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד נדר' ט:.  אמרו עליו על ר"ל שמימיו לא מלא שחוק פיו  ברכ' לא..  אמרו עליו על הלל מימיו לא מעל אדם בעולתו פסח' סו:.  אמרו עליו על ר' עקיבא מימיו לא הגיע עת לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יוה"כ שם קט..  אמר ר' אלעזר ראית מימיך מאחר שאדם מכה את חבירו במקל הוא חוזר ומכה אותו ברצועה מד"ר בראש' כ.  לא נכנסה בך רוח חזזית מימיך אמר לו לא שם במד' יט. —  וגם בדברים לא בע"ח:  ר' אומר ניסן לא נתעבר מימיו רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו. ירוש' שבי' ט לט:.  מימיה של חמה לא ראתה פגימתה של לבנה שם ר"ה ב נח.. —  לְיָמִים, לאמר אחרי זמן מה:  בא לפני הלל א"ל עינוותן הלל ינוחו לך ברכות ע לראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד שבת לא..  באשה אחת גדולה שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה וקידשה את עצמה כתוב' כב..  למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו בכורות נאות והושיב בו שני שומרים אחד חיגר ואחד סומא א"ל חיגר לסומא בכורות נאות אני רואה בפרדס בא והרכיבני ונביאם לימים בא בעל הפרדס אמר להן בכורות נאות היכן הן סנה' צא:.  למה הדבר דומה לשני לגיונות קשין שהיו נלחמים זה עם זה לימים הגיע זמן מלחמתו של מלך ועשה המלך שלום ביניהן ועשו שליחות המלך ביחד מד"ר שמות יב.  למלך שכעס על מטרונת וטרדה מתוך פלטין שלו לימים בקש להחזירה אמרה יכפול לי כתובתי ואני חוזרת אצלו פסיק' רבתי כא.  והיו מתגנבים אילו בנשותיהם של אילו ואילו בנשותיהם של אילו לימים נפלה קטטה ביניהם זה הרג את אביו וסבור שאינו אביו שם.  למלך שהיה לו אוהב והיה מגיס בינו לבין המלך בדברים קשים ולא הקפיד עליו המלך לימים עמד והגיס בפני הלגיונות וגזר עליו מיתה תנחומא חקת לא. —  ובמשמ' °לְפָנִים, בזמנים קדומים:  חדלו קרובי ואוהבי, וצעירים היו מלעיבי, לימים מאסתי אבותם לשים עם כלבי מתק שפת' לרע"פ, מכת' לר"י פירמו.  אמנם ראיתי אחרי רואי, אגרת שלוחה ממך קציני ונשיאי, וכו' ששאלת ממני שירים נעימים, כאשר עשיתי לימים שם. —  *לאחר יָמִים, כמו לימים:  למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים שמע המלך והצילה לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה מד"ר שמות כא. —  עשה יָמִים הרבה אצל פלוני, שהה אצלו זמן רב, עי' עָשָׂה. —  יוֹם טוֹב, חַג:  אין מדליקין בשמן שרפה ביום טוב שבת ב ב.  (נולד) בין השמשות של ערב שבת נמוןל לעזרה (ואם יש) ביום טוב לאחר השבת נמול לאחד עשר שני ימים טובים של ראש השנה נימול לשנים עשר שם יט ה.  תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת שם כ א.  אמר רשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים תענ' ד ח.  ביצה שנולדה ביום טוב ביצ' א א.  אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ירוש' שבי' ג לד ג.  לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה פסח' צט:.  כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח שם יג..  למלך שהוציא את בנו מבית האסורין אמר עשו אותו יום טוב כל הימים שבו ימא בני מחשך לאור מד"ר שמות טו. יום טוב ראשון, יום הראשון של חג, יום טוב אחרון, יומו האחרון של חג:  אין לי אלא יום טוב ראשון ואחרון שהם טעונים חגיגה חולו של מועד מנין הרי אתה דן הואיל ויום טוב הראשון ואחרון קרויין מקרא קדש מכי' בא ז. — יוֹם טבוח' יוֹם הלֵדה, יוֹם המיתה עי' טבוח, לדה, מיתה. —  ויוֹם , יָמִים, במשמ' זמן, ובהשאלה °בענין מאורעות החיים:  דברים שיש בלב ימים מכוסים ובאחרית לשון ימים יחום ר"ש הנגיד, בן משלי ד קכא. —  °ובני יָמִים, בנות יָמִים, ילדי יָמִים, תולדות יָמִים, הכל במשמ' מקרי הימים וגורל האדם:  ויורוני בנות ימים כאלו אנ ישערה והם קלעו אבנים רשב"ג, עטה הוד.  זרועי על בנות ימים חשופה, וחרב הזמן עלי שלופה הוא, זרועי.  ילדונו בנות ימים פרודים ובת אהבה ילדתנו תאומים ר"י הלוי, ידענוך נדוד.  זנח דודים עלי אוכל אהבוך ועל בגד ועת קמו בני ימים להרע בגדו בגד רמב"ע תרשיש ז.  ינדוני בני יום כאלו בזמן אין לי נחלה עמנ', מחבר' ז.  ואיך יוכלו להכניע נדיבה יקרה מפנינים לו חקרתם, אשר תלעג בילדי יום וצוקיו תשחק בם ביום מהם פחדתם רמב"ע, הללמוד מזמן.  אני איש תולדות יום לא יכילון להשפיל לוּ גאון נפש זנחתם שם.  הנענה והמדוכא מתולדות הימים אשר פגעו בי הקד' זרח' הלוי להמאור. —  °ויום, ימים, בפרט המשמ' יום רע, גורל רע:  אכעיס בעת ימים ונגדן אצחקה כי צעקות מי זה אשר רכפנו רמב"ע, מחאצ'רה a 144 , בשם בן סהל. —  °קם היום, קרה לו מקרה טוב:  כדרך שהני אדם אומרים על מי שיזדמן לו איזו הצלחה לטובה לו קם היום המאירי על משלי יא. —  *יוֹמוֹ של הקב}ה:  ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים מד"ר ויקר' יט. —  *יְמֵי בְּרֵאשִׁית, ששת ימי בראשית, ששת הימים שהתורה מספרת שנברא בהם העולם, ובהרחבה:  אמר הקב"ה לנפש כל מה שבראתי בששת ימי בראשית בשבילך בראתי ואת גוזלת וחוטאת וחומסת מד"ר קהל', ואלו חיה. —  ובמשמ' מתחלת היצירה:  זאת היא עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים שתו רבים ישתו כתוב' ח:.  ומדד (המן) את עצמו עליו (על העץ) להראות עבדיו היאך יתלה מרדכי עליו השיבתו בת קול נאה לך מתוקן לך העץ מששת ימי בראשית מד"ר אסת', ויאמר לה. —  ובכלל, במשמ' הטבע:  אין מרובע מששת ימי בראשית ירוש' מעשר' ה נב.. —  °הַיּוֹם כמו כך וכך, הַיּוֹם כמה שנים, ר"ל עתה כבר עברו כך וכך שנים מהעת שנעשה הדבר:  היום כמה שנים בטלה כתובת בנין דכרין בישיבתנו ואין אנו דנין בה שו"ת ריב"ש קו, בשם ר"ח גאון.  רבותי דעו כי מקודם היום כמה שנים נשאתי את אשתי פלונית בת פלוני כהוגן וכתיקון חכמים ז"ל בקידושין ובכתובה השטר' לר"י ברצלוני יט ואמרת לפנינו ידוע לכם רבותי שהלך פלוני בעלה היום כמה ימים למדינת הים ולא הניח לי שיעור מזון אפי' לשלשה חדשים שם מא.  שהיום לו ששה חדשים הוליכ האשה לבית אחד תוך השכונה סדינין לנגבן שו"ת הריב"ש קח.  היום כמו חמשים שנה אירע מעשה עמר השכח', בין השירים. —  ובהרחבה, *יֹום כנוי להשֶׁמֶשׁ בעצמו:  אמר ר' לוי ג' דברים קולן הולך מסוף העולם ועד סופו והבריות בנתים אינן מרגישים ואלו הן היום1 והגשמים והנפש בשעה שהיא יותאה מן הגוף היום מנין א"ר יהודה את סבור שהוא שף ברקיע ואינו אלא כמסר הזה שהוא נוסר בעץ מד"ר בראש' ו.

אוֹר. — בין השׁמָשׁות. — בֹּקֶר. — חֹדֶשׁ. — חַמָּה. — יוֹם, יום הראשון בשבוע, יום השני, וכו', יום א', יום ב', וכו', שבת, הוא יום השביעי בכל שבוע.  — °יוֹמִי.  — יוֹמָם.  — יָמִים.  — יֶרַח.  — *לוּח, שרשומים בו הימים לפי השבועות והשנים. — לָיִל, עי"ש. — מחר, תמול, שִׁלְשֹׁם.  — נָטָה, נטה היום.  — עֶרֶב, ערב החג וכדומה. — ערבָים, בין הערבָים.  — *ערבית.  — עת, *מעת לעת.  — צהרים.  — °צפר.  — *צַפְרָה.  — שָׁבוּעַ.  — *שחרית.  שׁכם, הִשְׁכִּים.  — שֶׁמֶשׁ.  — שָׁנָה.