יְוָנִי

*, ת"ז, לנק' יְוָנִית,  —  של יָוָן, griechisch; grec; greek: עד אחד עברי ועד אחד יווני כשר ירוש' גיט' ט נ ד.  לעז יווני לכל כשר מגי' יח..  זמר יווני לא פסק (מפיו של אחר) חגי' יה:.  ארור האיש שיגדל חזירים וארור האדם שילמד את בנו חכמה יונית וכו' אמר רבי בארץ ישראל לשון סורסי למה או לשון הקדש או לשון יונית ב"ק פ"ב:.  אלף ילדים היו בית אבא חמש מאות מהם למדו תורה חמש מאות למדו חכמה יונית שם פג..  של בית רבן גמליאל התירו להם לספר בחכמה יונית מפני שקרובים למלכות שם.  — ובמשמ' °איש מארץ יָוָן: לא יאדימו פניהם כי אם צבעום בשני, הם כענקים בעינם הם כחגבים בעיני, בשאת משלי יריבון עמי כמו עם יוני,  דברו שפת עם ואשמע כי זה לשון אשקלוני רשב"ג, שירי שלמה א.  — *יְוָנִית, תה"פ, בלשון יונית: שאלו ר' יהושע מהו שילמד אדם את בנו יוונית אמר להן ילמדנו בשעה שאינה לא יום ולא לילה ירוש' סוט' ט כד ג.  מותר לאדם ללמד את בתו יוונית מפני שהיא תכשיט לה שם.  קראה (את המגלה) גיפטית עברית עילמית מדית יוונית לא יצא מגי' יח..   

חיפוש במילון:
ערכים קשורים