, ש"נ, סמי' יוֹנַת, כנ' יוֹנָתִי, מ"ר יוֹנִים, יוֹנֵי, — עוף ביתי, הֹגֶה בקול עמק ועגום, Taube; pigeon; dove:  וישלח (נח) את הַיּוֹנָה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ולא מצאה הַיּוֹנָה מנוח לכף רגלה וכו' ויסף שלח את הַיּוֹנָה מן התבה ותבא אליו הַיּוֹנָה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה (בראש' ח ח=יא).  יחרדו כצפור ממצרים וּכְיוֹנָה מארץ אשור (הוש' יא יא).  כסוס עגור כן אצפצף אהגה כַּיּוֹנָה  (ישע' לח יד).  והיו כְיוֹנָה תקנן בעברי פי פחת (ירמ' מח כח).  כנפי יוֹנָה נחפה בכסף ואברתיה בירקרק חרוץ (תהל' סח יד).  מי יתן לי אבר כַּיּוֹנָה  אעופה ואשכנה (שם נה ו). —  ומשל לאדם נפתה על נקלה:  ויהי אפרים כְּיּוֹנָה פותה אין לב (הוש' ז יא). —   ואמר הפיטן:  יונה פותה טועה במדבר, רואה את הבר ואינה רואה את המכמר (פי' אבות, מג"א כ"י פריז, סוף אדר"נ, שכטר). —   ואמר המשורר:  יונה תפתה לבות כפירים ובני אריות נגדה בקרים, תלך ותהפך ימים ללילות תבא ויהיו לילות בקרים (רס"ע אבן דנאן, מלאכ' השיר 15). —   ומ"ר:  כקול יוֹנִים מתפפות על לבבהן נחום ב ח.  נהמה כדבים כלנו וְכַיּוֹנִים הגה נהגה (ישע' נט יא).  מי אלה כעב תעופינה וְכַיּוֹנִים אל ארבתיהם (שם ס ח).  והיו אל ההרים כְּיוֹנֵי הגאיות כלם המות (יחזק' ז יו). —   ודמיון ליפי עינים, מתחננות ומלטפות:  הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יוֹנִים (שה"ש א יה).  עיניו כְּיוֹנִים על אפיקי מים (שם ה יב). —   וכנוי חבה לאשה:  פתחי לי אחתי רעיתי יוֹנָתִי תמתי (שה"ש ה ב).  אחת היא יוֹנָתִי תמתי אחת היא לאמה (שם ו ט).  יוֹנָתִי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך (שם ב יד). —  בֶּן יוֹנָה, בני יונה:  כבש בן שנתו לעלה ובן יוֹנָה או תר לחטאת (ויקר' יב ו).  והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יוֹנָה ליי' (שם ה ז). —  ובתו"מ:  באותה שעה היו ישראל דומים ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע והיה נחש נושף בה אם תכנס לפנים הרי הנחש ואם תצא לחוץ הרי הנץ (מכי' בשלח ב ב).  מה יונה כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן (שבת מט.).  ורוח אלהים מרחפת על פני המים כיונה שמרחפת על בניה ואינה נוגעת (חגי' טו.).  יונה זו אעפ"י שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם (מד"ר שה"ש, הנך יפה).  מכר כוורת מכר דבורים מכר שובך מכר יונים (ב"ב ה ג).  המשחק בקוביא המלוה ברבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית (סנה' ג ג).  אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס וכו' וכן יוני הרדסיאות (חול' יב א).  במה דברים אמורים ביוני שובך ויוני עליה וצפרים וכו' אבל אווזים ותרנגולים ויוני הרדיסאות וכו' (ביצ' כה.).  יוני שובך ויוני עלייה שקננו בטפיחים ובבירות (חול' קלט:). —   שגר הַיּוֹנָה, עי' שֶׁגר. —   יוֹנַת אלם, שם לכלי נגינה:  למנצח על יוֹנַת1 אלם רחקים לדוד מכתם (תהל' נו א). —   וכנוי לישראל, ואמר הפיטן:  קול צפצפה יונת אלם איך בי יבחר, בקול ענות אשר שמעתי חג ליי' מחר (ר"א קליר, יוצ' ב פסח, אז על כל).

אֲרֻבָּה. —  *פרח, מפריחי יונים. —  *שֹׁבךְ. —  *שׁגר, מלא שגר היונה. —  תור.