יוֹן

* 1, ש"ז, —  הזכר של הַיּוֹנִים: תנא תולה בדעת עצמו ותנא תולה בדעת יונו 2 (סנה' כה.).



1  עי' הערה להשרש.

2 ושם בתוך דבור בארמ': אי תקדמיה יונך ליון.

חיפוש במילון: