פ"י, יָצַרְתָּ, יָצְרוּ, יָצָרוּ, יֹצֵר, יוֹצֵר, יֹצְרִים, אִיצַר, יִיצַר, וַיִּצֶר, יְצָרָהּ, יְצַרְתִּיךָ, יְצַרְתִּיהָ, יְצַרְתִּיו, יְצָרָם, אֶצָּרְךָ, אצורך, יֹצֶרְךָ, יֹצְרוֹ, יִצְרֵהוּ,  — א) יָצַר אלהים את האדם, תבל ומלאה, וכדומה, בראהו, עשהו אחר שלא היה, נתן לו צורה, schaffen, bilden; créer, former; to create, form: וַיִּיצֶר יי' אלהים את האדם עפר מן האדמה וכו' וישם שם (בגן העדן) את האדם אשר יָצָר (בראש' ב ז-ח).  וַיִּיצֶר יי' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים (שם יט).  כי הנה יוֹצֵר הרים וברא רוח וכו' יי' אלהי צבאות שמו (עמו' ד יג).  יוֹצֵר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יי' עשה כל אלה (ישע' מה ז).  לויתן זה יָצַרְתָּ לשחק בו (תהל' קד כו).  אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יָצָרוּ (שם צה ה).  כה הראני אדני יי' והנה יוֹצֵר1 גבי בתחלת עלות הלקש (עמוס ז א).  הַיֹּצֵר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם (תהל' לג יה).  הנטע אזן הלא ישמע אם יֹצֵר עין הלא יביט (שם צד ט).  בטרם אצורך 2 בבטן ידעתיך (ירמ' א ה).  כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יְצַרְתִּיו אף עשיתיו (ישע' מג ז).  ועתה אמר יי' יֹצְרִי מבטן לעבד לו (שם מט ה).  — ובתו"מ: הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין (ברכ' נח:).  ברוך אשר יצר את האדם בחכמה (שם ס:).  אלהי נשמה שנתת בי טהורה אתה יצרתה בי אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי (שם).  אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו (כתוב' ח.).  — ובדברים רוחניים, מָפשטים: הלא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם וִיצַרְתִּיהָ עתה הבאתיה (ישע' לז כו).  דברתי אף אביאנה (את עצתי) יָצַרְתִּי אף אעשנה (שם מו יא).  היחברך כסא הוות יֹצֵר עמל עלי חק (תהל' צד כ).  — וְיָצַר על פלוני רעה וכדומה, זמם וחשב ועשה: כה אמר יי' הנה אנכי יוֹצֵר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה (ירמ' יח יא).  — ובהשאלה גם לדבר עשוי ונמצא, במשמ' פעל בו פעולה חדשה, הלבישהו צורה חדשה, יעדו לאיזה דבר: עם זו יָצַרְתִּי לי תהלתי יספרו (ישע' מג כא).  זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה יְצַרְתִּיךָ עבד לי (שם מד כא).  — והשם יוֹצֵר, עי' ערך יוֹצֵר, משמ' א.  —  ב) עשה במלאכה, בפרט כלי חרס מחֹמֶר, וגם מדברים אחרים, מעץ, ממתכת: מי יָצַר אל ופסל נסך לבלתי הועיל (ישע' מד י).  חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יִצְּרֵהוּ ויפעלהו בזרוע כחו (שם יב).  יֹצְרֵי פסל כלם תהו (שם ט).  — והשם יוֹצֵר לעושה כלי חרס, עי' ערך יוֹצֵר, משמ' ב. 

— נִפע', נוֹצַר, — שיָצְרוּ אותו: למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוֹצַר אל ואחרי לא יהיה (ישע' מג ג).  — ואמר בן סירא: הוי יצר רע מדוע כן נוצרת למלא פני תבל תרמית (ב"ס גני' לז ג).  והוא (ירמיהו) מרחם נוצר נביא (שם מט ו).  — ובתו"מ: שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת (אבות ד כב).  אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת (שם ב ח).  נוצר לז' ונולד לשמונה חיי כל שכן לתשעה נוצר לתשעה ונולד לשמונה אינו חי (ירוש' יבמ' ד ה ד).  אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי (ברכ' יז.).  מהיכן הולד נוצר מראשו (יומ' פה.).  קודם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך (מד"ר בראש' ט).  עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך (שם).  א"ר אבהו הכל לא נוצר אלא בזכות יעקב (שם ויקר' לו).

— פֻע', יֻצַּר, — כמו נוֹצַר: גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יֻצָּרוּ3 ולא אחד בהם (תהל' קלט יו). 

— הָפע', הוּצַר, יוּצַר, — כמו הקודם: כל כלי יוּצַר עליך לא יצלח (ישע' נד יז).

— נִתפ', °נִתְיַצֵּר, — כמו נוֹצַר: כי באותה שעה (של הקנין) מתיצר החטא במחשבתו ובעת המכירה יולד (המאירי משלי כ כג).