°, ת"ז, לנק' יַחֲסִית, מ"ר יַחֲסִיִּים, יַחֲסִיּוֹת, — של יחס, מטבע היחס: והמאורע הלז אף כי קרה בימי השופטים לא היה ענין יחסיי (ר"י דון יחייא, הקד' רות).  ולא כאחד המנייני ולא כאחד היחסי ולא כאחד המיני (שבט מוסר ז).  אהבה היחסית והיא ג' מינים האחד האהבה שבין המלך והעם או המנהיג והמונהגים ממנו (מרפא לנפש, רפאל מנורצי כב).