יַחְנוּן
*1, ש"ז, — מין אילן שעֵצו גורם עטוש חזק אם נותנים קיסם ממנו בנחירים: אמר רב הונא עץ אחד יש בכרכי הים ויחנון2 שמו ומביאין קיסם ומניחין לה (להרחל) בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה (שבת נד:).
1 משק' יַחְמוּר, יַלְקוּט, אך לא נתברר לא מקורו האמתי ולא מהותו בדיוק. —
2 כך בכ"י וכן ברי"ף וברא"ש ובס' העתים ובפרוש המשנ' להרמב"ם (ד"ס), ובנוסח' וחנון שמו. וכבר הביא עמנ' לו בספרו על הצמחים (Pfln. § 159) בשם ויזנר בבן חנניא שהביא בשם אחד מסופרי הרומאים דברים דומים לעדותו של רב הונא שהיו עושים בעץ cunela לצאן חולה. אעפי"כ כבר דחה לו השערתו של ויזנר כי יחנון הוא הוא cunela.