1, פ"ע, עת' יֵלֵךְ, — יָלַךְ הנֶטַע, הצמח, הענף, גדל וארך והיה רענן ורטֹב, üppig wachsen (Pflanze); croitre luxurieusement; to grow luxuriously: אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון יֵלְכוּ2 יונקותיו ויהי כזית הודו (הוש' יד ו-ז). נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי (ירמ' יב כ).
1 אין חכמי הלשון מודים בשרש מיוחד זה, ועי' הערה לקמן.
2 פרשו כל המפרשים הקדמונ' והחדשים ילכו זה, וכמו"כ בפסוק שבירמיהו שלהלן, במשמ' הרגילה של הליכה בכונה של גדול ושגשוג. אבל, אין זו מליצה טבעית כלל לאמר ילכו במקום יגדלו, ועוד יותר קשה הדבר בפסוק שבירמ', כי שלשה הפעלים שלפניו ושלאחריו, נטעתם שרשו ועשו, הם בעבר, והפעל ילכו בעתיד, וזה מקלקל כל המליצה. ולכן סברו קצת החדשים כי יש כאן שבוש והגיהו יָלדו במקום ילכו. אבל, זה מקלקל את יפי המליצה המדברת כאן אדות צמח, ולכן נראה כי זה פעל מיוחד יָלַךְ בענין הצמח כשהוא גדל ומתפשט ונהיה רענן ורטֹב, ובפסוק בירמיה לא היתה הכונה לפעל עתיד יֵלכו, אלא לפעל עבר יָלְכוּ, ר"ל גדלו והגיעו לגמר בשולם ועשו פרי. ויש בערב' פעל דומה לצרוף זה, והוא כהל, תכהל كهل, تكهل וז"ל המלּונים הערבים: תכהל אלנבת תם טולה, ואכתהל אלנבת תם טולה וט'הר נורה ושמלה, ר"ל גדל וארך ונגלתה נצתו.