, ש"ז, — קול זעקה ובכי מצער וכאב, Jammer; gémissement; howl: ימצאהו בארץ מדבר ובתהו יְלֵל 1 ישמן (דבר' לב י). — ואמר הפיטן: ובמר יגוני ועצבי ילל אחבירה, קהלות הקדש הריגתם היום בזכרה (ר"א קליר, קינ' לת"ב, מי יתן). השלימו נפשם באהבה קשורה, אהימה עליהם בבכי ילל לחשרה (שם).
1 אמר ר"י חיוג: ומעני אח'ר ילל ישימן, ר"ל ומשמ' אחרת היא ילל ישימן. וכתב ע"ז ריב"ג: קאל הנאכ ומעני אח'ר ילל ישימון ומא הוא ענדי בעיד מנ אלמעני אאול לאנּ מעני יללה דוי צות בתוגּ'ע ומעני ילל ישמון דוי אלשמאוה וד'לכ לאנּ אלארצ' אלדויּה הי אלצחרא' אלתי תחתרקהא אלריאח פישמע להא צות ויקאל להא דויּה ודאויּה, ע"כ, ובעבר': אמר שמה וענין אחר ילל ישמון ואיננו רחוק אצלי מן הענין הראשון כי ענין יללה השמעת קול בהצטער וענין ילל ישמון קול הישימון או הארץ המשמעת קול הוא המדבר השמם אשר ינשבו בו הרוחות וישמעו להם בו קולות.