מַסַּד
1, ש"ז, — חלק התחתון של הבנין, Grundbau; fondement; foundation: כל אלה אבנים יקרת וכו' מבית ומחוץ וּמִמַּסַּד2 עד הטפחות (מ"א ז ט).
1 כמו מַדַּע מן ידע, ועי' הערה לקמן. —
2 פרשו הקדמונים וגם רב החדשים כמו יסוד. ואעפ"י שקשה למה השתמש כאן במלה זו במקום המלה יסוד הרגילה, ועוד שמת"י שתרגם משכללן נראה שהוא ראה בה פֹעל, ונראה שהוא קרא מיֻסד כמו בפסוק שאחרי זה, שתרגם כמו"כ משכלל, — אעפי"כ יש למלה זו זכות מלה בלשון עפ"י דעת כל קדמונינו, ואפשר ליַחדו למֻשג מיוחד, אולי לחלק התחתון של הבנין הבנוי על אבני היסוד.