°, ש"נ, סמי' יִקְרַת, — דבר יקר:  ויבואו לפשט החללים וימצאו זהב ואבני יקרה וארגמן לרוב (יוסיפון, פרק כד).  — ובהשאלה ברוחניות, יִקְרַת הנפש, מעלתה וטובה:  וגבהותה (של הנפש) מהדמות במדות פחותי בני אדם ביתרון חכמה ויקרת נפשו וידיעה ברורה במדות הטובות והמגונות (חו"ה, הכניעה ב).  ויורנו על חזקת גופם ויקרת נפשם לעשותם מבצר חזק לעצמם (שם, הבחינה ה).  — °יִקְרַת רוח, התנשאות וכבוד:  וכן צריך (הת"ח) לעטר עצמם במדת השירה ויקרת רוח מעט כדי שלא יהיה כבודם נקל בעיני ההמון (המאירי משלי יד כד)