יֹקֶר

*, ש"ז, — מחיר גדול, מקח רב בעד איזה דבר, Teurung; cherté; dearth: המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקר פודהו כשער מקומו (מע"ש ד ח).  בעקבות משיחא חוצפא יסגי ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר (סוט' ט יה).  שהיה ר"ג מלוה את אריסיו חטין בחטין לזרע ביוקר  והוזלו או בזול והוקרו (ב"מ ה ח).  מפרישין תרומת מעשר ממקום יוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקר (תוספתא דמאי ה יו).  פודין מעשר שני בשעת הזול ולא בשעת היוקר (ירוש' מע"ש ד נד ד).  בשן של זהב שעמדה לה ביוקר לא תצא (שם שבת ו ח ג).  זנה חמש שנים הראשונים בין ביוקר בין בזול היו ביוקר והזילו אם הוא גרם נותן ביוקר (שם כתוב' יב לד ד).  ריש לקיש אמר נעשה כמשכיר לו שדה ביוקר (שם ב"מ ה י ג).  מים בזול ויין ביוקר איפשר לעולם לחיות בלא יין אי איפשר לעולם לחיות בלא מים וכו' מלח בזול פילפלין ביוקר איפשר לעולם לחיות בלא פלפלין אי איפשר לעולם לחיות בלא מלה (שם הור' ג מח ג).  בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר והיוקר הוה והשכר אבד ובני אדם רצין אחר פרנסתם ואין מגיעין (שבת לב:).  לוקחין פירות בזול ומוכרין אותם ביוקר והשכר מקיצין בו את המזבח (כתוב' קו:).  והחמרין מעלים במקום היוקר כבמקום הזול (ב"מ עג.).  מעות בזול ופירות ביוקר (ב"ב צא:).  למחר שנת בצורת באה זה אוכל ביוקר וזה אוכל  בזול  (מד"ר קהל', ואמרתי).  — ובסהמ"א: וצופה עניני השער וחוקר אל יוקר הסחורות וזלותם עולתם וירידתם בכל קצוי הארץ (חו"ה, חשב' הנפ' ג).  מה שנראה שהוא ביוקר הוא באמת בזול (דרך חיים, אבות כח).  — ובהשאלה, במשמ' רוחנית: שאי אפשר לי להשיג (הדעות והמחשבות) מצד יוקר מעלתם (העקרים ב כה).   

חיפוש במילון: